1

נוכחים:

בשם העוררת אתי מוריס כהן

המשיב 1 וב"כ עו"ד אלמכאוי

המשיב 2 וב"כ עו"ד אדיר בן לולו

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בערר זה מבקשת העוררת להשיג על החלטת שחרור שניתנה אתמול ואשר לפיה שני המשיבים שוחררו ממעצר בו היו נתונים לרגל הגשת כתב אישום נגדם כאשר בית משפט קמא קבע כי ישוחררו בערובה ובתנאים מגבילים. במסגרת החלטת השחרור נקבע בין היתר כי כל אחד מהמשיבים יפקיד ערבון כספי בסך של 5,000 ₪ לצד התחייבות עצמית וכן המצאה של שתי ערבויות של צדדים שלישיים תושבי מדינת ישראל.

2

במסגרת הדיון בפני ולנוכח דיון אחר, שקיימתי בפני זמן קצר טרם שהוחל הדיון בערר זה ראיתי לנכון להמליץ בפני ב"כ הצדדים כי ישקלו למקד הטיעון בערר לא לעניין השחרור אלא לעניין תנאי השחרור בדגש על שיעור הערבון הכספי שנקבע. ב"כ הצדדים קיבלו ההמלצה ובמסגרת טיעוניה טענה ב"כ העוררת כי הערבון הכספי שנקבע הינו על הצד הנמוך ביותר וכי ראוי להשלישו. ב"כ המשיבים סבורים כי בבוא בית משפט זה לבחון את סבירות הערבון הכספי ושיעורו יש לתת הדעת גם לעובדה כי כל אחד מהמשיבים חויב לצד הפקדת ערבון גם בהמצאת ערבויות של שני תושבים ישראליים תנאי שאינו עניין של מה בכך.

בטרם אכריע בסוגיה זו אסקור בקצרה את עוללות ההליך עד הגיענו הלום.

המדובר בהליך שהוגש לביהמ"ש השלום בבאר שבע ואשר במסגרתו הואשמו שני המשיבים בכניסה לישראל שלא כחוק, זאת בזיקה לאירוע מיום 29.5.14 אז נמצאו שני המשיבים בשעת בוקר מוקדמת בצומת סעד בתחומי מדינת ישראל כאשר המשיבים הם תושבי הרשות הפלסטינית ועל כך אין חולק ובשעה שעובר ובמהלך שהותם בתחומי מדינת ישראל לא הותרה כניסתם וכל שכן שלא הותרה שהייתם בה כנדרש.

האישום מוסיף ומציין כי בעת עיכובה עשו כל אחד מהמשיבים שימוש בתעודת זהות ישראלית אשר באמצעותה ביקשו הם ליצור לעצמם זהות של אחרים שהם מורשים לשהות בתחומי מדינת ישראל. על פי כתב האישום מדובר במסמכים מזויפים. יצוין כי בעניינו של המשיב 1 ישנו אישום נוסף שעניינו כניסה לישראל של משיב 1 ביום 27.1.14 במהלכה נמצא המשיב שוהה במושב עידן שבערבה. גם במקרה האמור לא היה בידי המשיב אישור או היתר כניסה לישראל. בית משפט קמא שבפניו הוגש כתב האישום ואליו התלוותה בקשה למעצר עד תום ההליכים ראה כאמור לנכון לשחרר את שני המשיבים ממעצר. הואיל וקיימת הסכמה לפחות בשלב זה כי שאלת השחרור לא תעמוד עוד לדיון וטוב שכך. והואיל וב"כ הצדדים ייחדו טיעוניהם לשאלת שיעור הערבון הכספי, אתייחס גם אני לשאלה זו.

כידוע, על תנאי השחרור לקיים יחס של הלימה ומידתיות לחומרת הסיכון הנשקף מאת המשיבים.

בענייננו הסיכון רובו ככולו מכוון להבטיח את התייצבות המשיבים להליכי שפיטה, ואין ספק כי ככל שהערבון הכספי יכביד את עולו על המשיבים, כך יש להניח שאלו לא יבקשו בקלות לוותר על ערבון זה שתוצאה זו יכול ותתרחש אם יימנעו המשיבים מלהתייצב להליכי שפיטה.

3

העוררת סבורה כי בנסיבות המקרה דנן ובעיקר העובדה כי המשיבים לא הסתפקו אך בכניסה שלא כדין לישראל אלא בשימוש במסמך מזויף מצדיקה שלעצמה השלשה של סכום הערבון. המשיבים מצדם סבורים כי אין להסתכל על סכום הערבון כעומד בפני עצמו אלא יש לתת את הדעת כאמור גם לעובדה כי כל אחד מהמשיבים חויב להמציא ערבויות של שני תושבי מדינת ישראל. עוד מציינים המשיבים את העובדה כי לא יעלה על הדעת שאדם יוחזק במעצר או יוותר במעצר אך מפאת עוניו. וכי קיימת בהחלט אפשרות שהמשיבים גם בסכום הערבון שנקבע בבית משפט קמא לא יצליחו לעמוד ואין זה מופרך להניח כי כבר ביממה הקרובה או זו שלאחריה יוצרכו המשיבים לבוא בפני בית משפט בשל חוסר יכולתם להפקיד את הערבון הכספי שקבע בית משפט קמא ואשר הינו תנאי בלעדיו אין לשחרורם.

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים ומתוך שכל שנותר לי להכריע בו ולעניין סבירותו של הערבון הכספי, באתי לכלל דעה כי בנסיבות המיוחדות של המשיבים והעובדה כי אלו לא נרתעו מלעשות שימוש במסמך מזויף ולו כזה אשר יכול היה לשבש את מודעות הגורמים המתאימים לכך שהמשיבים הם בלתי מורשים לכניסה לתחומי מדינת ישראל, כי אין בסכום הערבון כדי לקיים אחר עקרון ההלימה וניתן בהחלט לומר כי סכום הערבון שנקבע הינו בלתי סביר בנסיבות העניין.

אולם, יש לזכור כי בקביעת סכום הערבון על בית המשפט להביא בחשבון כי אין לקבוע רף שעל פניו יהיה גבוה עד כדי סיכול מראש של האפשרות כי אותו נאשם ישוחרר ממעצר. באיזון שבין האינטרסים השונים שחלקם נוגדים סברתי כי יהיה זה נכון בנסיבות העניין לשנות את סכום הערבון ולהגדילו כך שהערבון הכספי שיידרש כל אחד מהמשיבים להפקיד כתנאי לשחרורו יעמוד על סכום של 10,000 ₪.

אין שינוי ביתר תנאי השחרור.

ככל שלא יעלה בידי המשיבים לקיים אחר תנאי השחרור יש להביאם עד מחר 3.6.14 עד השעה 12:00 בפני השופט התורן.

ניתנה והודעה היום ד' סיוון תשע"ד, 02/06/2014 במעמד הנוכחים.