לפניי ערר על החלטת בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז (כבוד השופטת וישקין), שלפיה שוחרר המשיב למעצר בית בפיקוח אדם, לצד תנאים נלווים.

            ביום 2.5.2024 הוגש נגד המשיב כתב אישום, המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף. על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 13.3.2024 הוזמן המשיב לשימוע לפני קצין משטרה, לצורך מתן החלטה בדבר פסילת רישיונו. המשיב הוזהר כי אם לא יתייצב לשימוע, ייפסל הרישיון בהיעדרו. ביום 13.3.2024 - כך לפי כתב האישום - נפסל המשיב בהיעדרו על-ידי קצין משטרה. ביום 1.5.2024 הוא נצפה נוהג ברכב פרטי סמוך לראש העין.

            בד-בבד עם הגשת כתב האישום עתרה העוררת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, זאת בראש ובראשונה נוכח העובדה שהמשיב, יליד שנת 1999, צבר לחובתו 22 הרשעות תעבורה, וזו הפעם החמישית שבה הוא נוהג בזמן פסילה (עומד לחובתו מאסר על-תנאי בר-הפעלה למשך שלושה חודשים).

            בדיון שקיים בית המשפט לתעבורה בתאריך 2.5.2024 הסכים בא-כוח המשיב לקיומו של "ניצוץ ראייתי", וביקש לשחרר את המשיב בתנאים. בית המשפט מצא לנכון לבחון את תיק החקירה במלואו, זאת לאור טענות שהעלה בא-כוח המשיב לגבי כרסום בראיות. בית המשפט בא למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, וכי קיימת גם עילת מעצר נוכח מסוכנותו. על החלטת בית המשפט הוגש ערר, ובהמלצת בית המשפט המחוזי הוחזר הדיון לערכאה הראשונה, לצורך דיון בראיות.

            ביום 15.5.2024 התקיים הדיון, ובסיומו הורה בית המשפט קמא על שחרורו של המשיב בתנאים. הדיון התמקד בטענת הסנגור לפגמים הנוגעים לנושא זימונו של המשיב לשימוע לפני קצין המשטרה. בהקשר זה עלה כי בזימון שמסר השוטר לידי המשיב (לאחר שנתפס נוהג במהירות מופרזת) נכתב שעליו להתייצב לפני קצין המשטרה ביום 13.3.2024 שעה 12:00. עם זאת, השוטר אמר למשיב בעל-פה (ביום 13.3.2024 שעה 2:17) שעליו להתייצב "מחר" (קיים סרטון ממצלמת הגוף המתעד זאת). בפועל, המשיב לא התייצב לשימוע (הן ביום 13.3.2024 הן ביום 14.3.2024), וביום 14.3.2024 שעה 11:53 נפסל רישיונו בהיעדרו. על רקע נתונים אלה סבר בית המשפט קמא כי קיים "כרסום כלשהו בראיות" (תוך שהוא מדגיש כי "אין זה מן הנמנע כי כלל הראיות בתיק הינן בעלות פוטנציאל להרשעה"). בית המשפט הוסיף ובחן את המפקחת המוצעת - חברתו של המשיב, נתן את דעתו לכך שהמשיב עצור מיום 1.5.2024, והחליט לשחררו למעצר בית בפיקוח מלא, לצד הפקדת סכום של 10,000 ₪, ערבות צד ג' בסכום זהה, ערבות עצמית, עיכוב יציאה מן הארץ ופסילת רישיון.

            על החלטה זו נסב הערר שלפניי. העוררת מדגישה כי אמנם השוטר טעה באומרו למשיב כי עליו להתייצב "מחר", שכן הזימון היה לאותו יום (13.3.2024); אולם, בזימון עצמו נכתב התאריך הנכון, ובכל מקרה הקצין פסל את הרישיון בהיעדר התייצבות לשימוע רק בתאריך 14.3.2024. המשיב, כך מדגישה העוררת, לא התייצב באף אחד מן המועדים - לא ביום 13.3.2024, וגם לא ביום 14.3.2024, זאת אף שההשלכות צוינו בפניו. לדעת העוררת, בנסיבות אלה אין לומר שקיים כרסום בראיות, והחלטת בית המשפט קמא אינה נותנת את המשקל הראוי למסוכנותו של המשיב, כפי שעולה ממעשיו, מעברו התעבורתי ומהמקרים הקודמים שבהם נהג בזמן פסילה.

            יצוין כי העוררת הגישה לבית המשפט קמא בקשה לתיקון כתב האישום, כך שיירשם כי רישיון הנהיגה נפסל בתאריך 14.3.2024, ולא בתאריך 13.3.2024. בעניין זה טען בא-כוח המשיב בדיון לפניי כי לאור התקדמות ההליך העיקרי, התיקון המבוקש אינו אפשרי. בא-כוח המשיב חזר והשמיע בדיון טענות בדבר כשלים העולים מתיק החקירה, אשר פוגמים לשיטתו בתשתית הראייתית הלכאורית, וכמו כן טען לאכיפה בררנית. בא-כוח המשיב ביקש לאמץ את החלטת בית המשפט קמא.

            לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ושקלתי את טיעוני הצדדים, מצאתי לקבל את הערר באופן חלקי, במובן זה שהמשיב ייעצר באיזוק אלקטרוני.

            כידוע, מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה אינו שכיח. עם זאת, יש מקרים שבהם המסוכנות הנשקפת מהנאשם - למשל עקב חומרת המעשים המיוחסים לו או עקב נטייה חוזרת ונשנית להפגין זלזול בחוק ובשוטרים - מחייבת מעצר. בענייננו, נתתי את דעתי לעמדת בית המשפט קמא בדבר "כרסום כלשהו בראיות". איני רואה להרחיב בעניין זה (הטענות תשמענה ותוכרענה בהליך העיקרי), אך אציין כי איני רואה לייחס לכך, בשלב לכאורי זה, משקל מכריע, בהינתן שאין מחלוקת כי המשיב לא התייצב לשימוע הן ב-13.3.2024 הן ב-14.3.2024.

הדגש בעיני, בשלב זה, הוא בכך שקיים קושי ממשי ליתן אמון במשיב, אשר הספיק - בפרק זמן לא ארוך מאז שהחל לנהוג (שנת 2020) - לצבור עבר תעבורתי משמעותי, ובכלל זה עבירות חוזרות ונשנות של נהיגה בזמן פסילה. העובדה שהאירוע נושא כתב האישום התרחש בזמן שתלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי, מקנה משנה תוקף למסקנה האמורה (יצוין כי למשיב עבר פלילי גם שלא בתחום התעבורה). בנסיבות אלה, לנוכח המסוכנות והקושי ליתן אמון במשיב, ולאחר שנתתי את דעתי לכלל הנתונים ולטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין להסתפק במערך בפיקוח שקבע בית המשפט קמא, אלא יש לעבותו בדרך של מעצר באיזוק אלקטרוני (בכפוף לקבלת חוות דעת היתכנות).

על כן, אני מורה ליחידה לפיקוח אלקטרוני לבדוק את התכנות המעצר בפיקוח אלקטרוני בכתובת: רחוב מסדה 8 רמלה.

חוות הדעת תוגש בתוך 5 ימים לבית המשפט לתעבורה, שיקבע דיון בסמוך לאחר מכן.

המזכירות תעביר את ההחלטה ליחידה לפיקוח אלקטרוני.

בשלב זה מוארך מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.

ניתנה היום, י"א אייר תשפ"ד, 19 מאי 2024, בהעדר הצדדים (על-פי הסכמתם בדיון מיום 16.5.2024).