עמ”ת 44245/06/14 – מדינת ישראל נגד מוחמד יונס,מחמו עמור,מוחמד אגבאריה,חאתם סעד
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
||
עמ"ת 44245-06-14 מדינת ישראל נ' יונס(עציר) ואח'
|
|
23 יוני 2014 |
1
|
בפני כב' השופט יורם צלקובניק |
|
|
העוררת |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
המשיבים |
1. מוחמד יונס (עציר)
2. מחמו עמור (עציר)
3. מוחמד אגבאריה (עציר)
4. חאתם סעד (עציר)
|
||
נוכחים:
ב"כ העוררת עו"ד אסי בן הרוש
המשיב 1 וב"כ עו"ד רפאלה שפריר
המשיב 2 וב"כ עו"ד בני זיתונה
המשיב 3 וב"כ עו"ד שלומי פצ'בסקי
המשיב 4 וב"כ עו"ד פאיז יונס
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
ארבעת המשיבים הועמדו לדין בגין עבירות של פציעה כשהעבריין מזוין, תקיפה בחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, תקיפה סתם על ידי שניים או יותר. למשיב 2 מיוחסת בנוסף עבירת גניבה.
עניינו של כתב האישום תקיפתם החמורה של שלושת המתלוננים שאירעה ביום 10.6.14 סמוך לשעת חצות, באחד מרחובות אילת. על פי המיוחס עברו ארבעת המשיבים ליד חצר בית בו שהו המתלוננים- שני גברים ואישה - שהינם ממוצא רוסי, לעגו והתגרו במתלוננים על רקע מוצאם.
כתגובה יצאו שניים מהמתלוננים – ו' א' ומ' ק' מחצר הבית והתעמתו מילולית עם המשיבים; כתגובה, כך מיוחס בכתב האישום, הוכו שני המתלוננים בצורה קשה על ידי המשיבים; ו' הופל על הרצפה כשבמהלך הכאתו על ידי המשיבים, נטל המשיב 1 כלי עבודה בעל שיני ברזל ומוט עץ והיכה באמצעותו את ו' ובהמשך דקר את ו' באמצעות הכלי המשונן במותן שמאל. בד בבד הוכה מ' על ידי משיב 4 בראשו באמצעות אבן אותה אחז המשיב 4.
2
המתלוננת הנוספת ד' ג' יצאה בשלב זה מהחצר ואחזה במשיב 4 כדי למנוע ממנו המשך תקיפתו של מ' ולאחר מכן רצה לעבר ו' כשהיא מנסה למנוע ממשיב 1 את המשך אלימותו ואז תקף משיב 1 את ד' באמצעות כלי העבודה בראשה ובידה, וזו נפלה לרצפה לצד ו'.
עקב האלימות המתוארת נפצע ו' מפצע חודר במותן שמאל, נגרם לו חתך בראש ושפשופים בפלג גופו העליון והוא אושפז בבית חולים 'יוספטל' להשגחה.
לד' נגרם פצע חתך בראשה כפי שניתן לראות מהתמונות המצויות בחומר הראיות.
במהלך האירוע, נטל משיב 2 את מכשיר הטלפון הנייד של ו', בנסיבות המתוארות בכתב האישום מתוך מטרה לגנבו.
לאחר האירוע נמלטו ארבעת המשיבים מהמקום, שלושה מהם נעצרו באותו יום ואילו המשיב 4 נעצר למחרת היום. הטלפון נמצא במקום בו מתגוררים המשיבים.
בדיון בבית משפט קמא לעניין שאלת המעצר הייתה הסכמה מטעמם של המשיבים 2,1 ו-4 כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת האישומים לכאורה וכן קיומה של עילת מעצר, באשר למשיב 3 נקבע במסגרת ההחלטה המפורטת והמנומקת של בית משפט קמא כי קיימת תשתית ראייתית לעבירת התקיפה בצוותא ועילת מעצר בגינה, הגם שצויין שעילת מעצר זו הינה "בעוצמה נמוכה".
בעניין זה מציין בית המשפט כי לא מצא קיומן של ראיות לכאורה למעורבותו של משיב 3 בפציעה החבלנית שנגרמה למתלוננים.
עוד קבע בית משפט קמא כי ככל שמעשי המשיבים ובפרט משיב 1, הם חמורים ועולה מהם מסוכנות כללית, נוכח התקיפה באמצעות כלי העבודה והחבלה שנגרמה לראשה של ד', הרי שאין מדובר במעשה דקירה "קלאסי" שכן, כך מבין אני, אין מדובר בתקיפה באמצעות נשק קר ועולה ככל הנראה מהראיות כי כלי העובדה הובא למקום על ידי מ' שיצא מחצר הבית והגיע לידיו של משיב 1 במהלך העימות האלים.
עוד מציין בית משפט קמא כי גם המסוכנות הנשקפת מהמשיבים ובעיקר ממשיבים 1 ו-2 - "כללית ואף גבוהה" הרי שאין מקום בהכרח להורות על המשך מעצרם של המשיבים וזאת בהתחשב בעברם הנקי של המשיבים ומשהוצגה "חלופה טובה ומתאימה" שיש עימה כדי לאיין מסוכנות.
עוד עמד בית המשפט על גילם הצעיר של המשיבים ועל מוצאם ממשפחות תומכות ונורמטיביות.
בנסיבות אלה, הורה בית משפט קמא על שחרורם של המשיבים ממעצר וקבע כי המשיבים 1 ו-2 ישהו במעצר בית מלא, משיב 3 ייאסר בכניסה לעיר אילת עד תום ההליכים במשפטו, ומשיב 4 יישאר במעצר בית לילי; בנוסף, הורה בית המשפט על הפקדות כספיות ערובות, ופיקוח.
3
הערר מופנה כנגד ההחלטה לשחרר את המשיבים ממעצר; צוין במסגרת הערר כי היה על בית משפט קמא להפנות את המשיבים קודם ההחלטה לשחררם לקבלת תסקיר שירות מבחן נוכח קיומה של עילת מעצר וחומרת המעשים. עוד צוין בערר כי מדובר במשיבים אשר צרכו אלכוהול עובר לביצוע המעשים ואף עניין זה ראוי לבחינת שירות המבחן במסגרת התסקיר.
ב"כ המשיבים מבקשים להותיר החלטת בית משפט קמא על מכונה; צוין כי אין להתעלם מהנסיבות הקשורות בפרוץ מעשה האלימות כפי שתואר לעיל, בכך שכלי העבודה לא הובא על ידי המשיבים ופציעתה של ד' הייתה שטחית. עוד צוינו נסיבותיהם האישיות של המשיבים. כן צוין כי לא הוכח כל שימוש באלכוהול על ידי המשיבים.
בנוסף, הופניתי להחלטות בית המשפט העליון שבהן נקבע כי אין הכרח בכל מקרה - לעיתים גם במקרים חמורים - להיעזר בשירות המבחן קודם מתן החלטה על שחרור בתנאים מגבילים וכי בית משפט קמא בכלים המסורים בידו בחן את הערבים ואת החלופות המוצעות והתרשם כי יש בכוחן לשמש פיקוח מתאים בשלב זה.
כפי שציינתי בתחילה, מדובר במעשה אלימות חמור מאוד בנסיבותיו, לו נתנו ידם כל המשיבים.
מדובר במעשה בריונות קולקטיבי של ארבעת המשיבים תוך שימוש במכוש משונן, מוט עץ ואבן וזאת בשל עניין של מה בכך.
המשיבים יצרו פרובוקציה ראשונית כנגד המתלוננים, ואלה שיצאו לקראתם כדי להידבר איתם נתקלו בפרץ אלימות, ללא שום סיבה, שהסב פציעות וחבלות כפי שתואר.
ארבעת המשיבים נמלטו מהמקום ובמהלך חקירתם לא שיתפו פעולה ומסרו תשובות סרק לכאורה לחוקריהם כאשר הם מכחישים מעורבותם במעשים.
אציין בעניין זה, כי משיב 4 גולל אומנם פרטים אותם לא מסרו המשיבים האחרים בחקירה, אולם גם הוא הכחיש מעורבות במעשה. כאמור לעבירות האלימות נלוותה גם העבירה הקשורה בגניבת הטלפון הנייד על ידי המשיב 2.
אציין בהקשר זה כי הגם שבחומר הראיות עולה לכאורה שהמשיב 3 חבר למעשה התקיפה בצוותא, הרי שלא מצאתי מקום לחלוק על הקביעה בהחלטה קמא כי לא ניתן לייחס לו חבירה לאלימות באמצעות כלי עבודה או האבן וכאמור מדובר במעשה תקיפה ספונטאני כאשר לא ניתן להסיק מחומר הראיות כי המשיב 3 עמד על כל פרטיו בשעת מעשה.
אכן עברם של המשיבים תקין וניתן להניח כי התרשמותו של בית משפט קמא מהחלופות המוצעות מעוגנת ומבוססת ואולם עם זאת אין אני סבור כי לעת הזו ניתן להורות על שחרורם של המשיבים 1, 2 ו-4 ממעצר בטרם תיבחן בקפידה מידת מסוכנותם העתידית ודרכי איונה.
4
מעשי האלימות מעין זה שהופגן על ידי משיבים אלה, ככל שרקעם עד אותו יום, היה תקין, מצדיק בחינה ממשית של אפשרות שחרורם תוך התייחסות לשאלה אם מדובר בהתנהלות ספורדית שלא תישנה.
בנסיבות אלה, מבטל אני הוראת בית משפט קמא בעניין שחרורם של המשיבים 1, 2 ו-4.
שירות המבחן יציג תסקיר בעניינם של שלושת משיבים אלה ובית המשפט קמא ידון בשאלת אפשרות השחרור ממעצר לאחר הגשת התסקירים.
באשר למשיב 3, מקבל אני עמדת בית משפט קמא כי ניתן להורות על שחרורו ממעצר אם כי בתנאים מגבילים של שהייה במעצר בית מלא בבית האב מר אחמד אגברייה, באום אל פחם שכונה אל עיון (ליד בית ספר אלגזאלי) ובפיקוח האם עבלה אגברייה ואחיו הבכור עומאר אגברייה.
האח עומאר והאם עבלה יחתמו על ערבויות צד ג' בסך של 15,000 ₪ כל אחד וזאת במשטרת אום אל פחם עד מחר 24.6.14 בשעה 12:00. יצויין כי האב אחמד חתם על ערבות בבית משפט שלום. חתימה על הערבויות במשטרת אום אל פאחם, אינה מהווה תנאי לשחרור למשיב 3.
שלושת הערבים יפקחו לסירוגין על המשיב 3 באופן שהמשיב לא ישהה לבדו בבית.
ניתן למשיב 3 לצאת מביתו לדיונים בבית המשפט בפיקוח אחד הערבים. אם המשיב יצטרך לצאת מהבית לצורך קבלת טיפול רפואי דחוף יתואם הדבר עם משטרת אום אל פחם.
העתק ההחלטה יועבר לשירות המבחן לצורך קבלת תסקירים בעניינם של משיבים 1,2,4 (יצויין כי התיק מתנהל בבית משפט שלום באילת, המשיבים מתגוררים באיזור הצפון ושוהים כעת במעצר בכלא באר שבע).
ניתנה והודעה היום כ"ה סיוון תשע"ד, 23/06/2014 במעמד הנוכחים.
|
יורם צלקובניק, שופט |
