מדובר בערר על החלטת בימ"ש השלום מיום 25.12.23 בתיק מ"ת 42100-12-23, במסגרתה נעצר העורר עד תום ההליכים.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעת בן זוג ותקיפת סתם - בן זוג. בכתב האישום תואר בין היתר, כי בתאריך 15.12.23, תקף העורר את המתלוננת שהיתה בת זוגו מזה כארבע שנים, ולהם פעוט בן כשנתיים. תואר כי העורר שב לפנות בוקר מבילוי לאחר ששתה אלכוהול ותקף את המתלוננת על רקע ויכוח ביניהם, בכך שנתן לה מכות אגרוף, משך אותה ארצה כשהיא מדממת מראשה, לאחר מכן דחף את המתלוננת החוצה מהדירה כשהיא עטופה במגבת לאחר שהתקלחה, והמתלוננת נאלצה להזעיק עזרה מחנות סמוכה כשמגבת לגופה.

המתלוננת הובהלה לטיפול רפואי שם נמצא כי היא סובלת מחתך בראשה ומכאבים ביד.

בהחלטה ראשונה שניתנה בעניין העורר ביום 4.1.24 ציינתי, בין היתר, כי מדובר בעניננו בצעיר כבן 30, שקיימות בענינו ראיות לכאורה לכך ש-4 ימים לאחר שהוטל עליו צו של"צ בתיק אלימות קודם, כנגד המתלוננת, תקף את המתלוננת באגרופים בראשה ופצע אותה. עוד ציינתי כי לעורר הרשעה נוספת בתיק אלימות כנגד בת זוג, וכיום עומד כנגדו מאסר מותנה בן 8 חודשים שהוא חב הפעלה.

באותה החלטה צויין גם כי המתלוננת שהיא בת זוגו של העורר למעלה מ-4 שנים, (השניים הם הורים לקטינה בת 4 ועד הארוע התגוררו בבית אחד) התיצבה בפני בית משפט קמא, ביקשה לומר מספר דברים, והותר לה על ידי בית משפט לומר דבריה בקצרה, אך לא הותר לה לפרט עמדתה באריכות.

צויין כי לאור העובדה שמדובר בעורר שמצוי בזוגיות עם המתלוננת ולהם ילדה קטנה, ולאור רצונה של המתלוננת לשאת מספר דברים בבית המשפט, קיימת אפשרות שבדבריה רצתה לומר מספר אמירות בכל הנוגע לאפשרות המשך שילובו של העורר בהליך הטיפולי.

ציינתי שבנסיבות הענין הספציפי, בטרם מתן החלטה סופית בענינו של העורר, נכון יהיה לכבד רצון המתלוננת, ולאפשר לה לומר דבריה בפני שירות המבחן, ושירות המבחן המכיר את העורר יוכל להעריך ככל הנראה, האם מדובר בדברים שיש לתת להם משקל. לאור זאת ניתנה הנחיה לשירות המבחן להגיש תסקירו.

ביום 25.1.24 הגיש שירות המבחן תסקירו, ובו לא המליץ על שילוב העורר בהליך טיפולי.

במהלך הדיון מיום 25.1.24 טענה ב"כ העורר כי בעניינו של העורר הוגשו בתיק הקודם משנת 2023 שני תסקירים. לדבריה התסקיר הראשון שהוגש באותו תיק ביום 23.5.23 התייחס בין היתר, לכך שהעורר עומד בפני גירוש מהארץ לאוקראינה והוא הביע מחויבות להשתלב בהליך טיפולי. שירות המבחן העריך כי הסיכוי לביצוע עבירות אלימות כלפי זוגתו נמוך, אך יחד עם זאת הומלץ על שילובו בקבוצה טיפולית נגד אלימות כלפי בנות זוג. עוד טענה הסנגורית כי העורר השתלב בהליך טיפולי במשך כ-5 חודשים, ובתסקיר השני מיום 28.9.23 שירות המבחן ציין כי העורר הגיע בעקביות, שיתף פעולה באופן מלא, וכי יש שיפור במערכת היחסים הזוגית, ובת הזוג מסרה כי מערכת היחסים תקינה. שירות המבחן ציין שהסיכון להישנות עבירת אלימות צומצם. הסנגורית טענה כי מדובר בטיפול ברמת אינטנסיביות נמוכה ביותר כשהעורר ובת זוגו מעוניינים בהמשך הקשר המשפחתי.

ב"כ העורר טענה כי העורר מוכן לממן הטיפול על חשבונו והדבר מהווה אינדיקציה למחויבותו.

לאור זאת, ביקשה הסנגורית שעניינו של העורר יוחזר לשירות המבחן לקבלת הבהרה ביחס לעמדת בת הזוג של העורר.

בנוסף, טענה הסנגורית כי על אף האירוע החמור, יש לאזן בין הסיכוי להליך אינטנסיבי שיכול לשאת פרי אל מול הסיכון בשליחת העורר לקהילה טיפולית המתאימה לו, ואין חשש שייגרם נזק, שהרי אם הוא לא ישתף פעולה הוא ישלח למאסר.

לאור זאת ביקשה הסנגורית לאפשר לעורר להשתלב בקהילה טיפולית.

מנגד טען ב"כ המשיבה כי תסקיר שירות המבחן שהוגש בסופו של יום לא המליץ בתיק הנוכחי על שחרור העורר לחלופה אנושית או לחלופה טיפולית, שכן לשיטת שירות המבחן העורר אינו מגלה תובנה למצבו ויתקשה לגייס כוחות להליך טיפולי.

עוד טען ב"כ המשיבה כי העורר תקף את המתלוננת וחבט בה במכות אגרוף לראשה 4 ימים אחרי שנגזר דינו בתיק אלימות קודם, כאשר המלצת שירות המבחן בתיק זה היתה ענישה מותנית וצו של"צ של 80 שעות. ב"כ המשיבה טען כי סמיכות המקרים וחומרת כתב האישום בתיק דנן, וכן והעובדה שמדובר בעבירות אלימות כלפי אותה מתלוננת, הביאו להחלטת בימ"ש קמא, בצדק, להורות על מעצר העורר עד תום הליכים.

ב"כ המשיבה הוסיף וטען כי העורר לא התחיל בהליך טיפולי עובר למעצרו, לכן טען כי אין הצדקה לסטות מהמלצת שירות המבחן וביקש להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

עיון בתסקיר שירות המבחן מיום .25.1.24 מעלה כי מדובר בצעיר כבן 29, אב לילד כבן שנתיים מזוגתו הנוכחית, המתלוננת.

צוין כי מדובר בעורר שלפני כ-5 שנים נדון למאסר בפועל בגין עבירת אלימות במשפחה כלפי גרושתו, ובשנת 2023 נדון בתחום האלימות במשפחה לצו מבחן בגין עבירת אלימות כנגד המתלוננת הנוכחית. פורט כי העורר מוכר לשירות המבחן, וכי שירות המבחן המליץ בעבר על דחיה לצורך נסיון טיפולי ובסופו הומלץ באותו תיק על ענישה שיקומית ועל צו המבחן שצוין לעיל.

שירות המבחן הוסיף וסיפר כי מדובר במי שאינו אזרח והוא מצוי בתהליכים מתמשכים מול משרד הפנים בבקשתו להוצאת ויזה. שירות המבחן ציין כי התרשם מאדם בעל דפוסי התמכרות לאלכוהול וסמים, המסלימים בעת מצבי דחק, ובאדם שמתקשה להציב לעצמו גבולות פנימיים.

שירות המבחן הוסיף כי לקח בחשבון את הקשר הישיר בין מצבו הרגשי הירוד של העורר לדפוסי צריכת האלכוהול, ואת קשייו המוגברים לשלוט בכעסיו בעת גילופין, וכן לקח בחשבון העדר הכרה בדפוסיו האלימים במערכות זוגיות, ואי לקיחת אחריות על התנהלותו האלימה בתחום הזוגי. כן הביא בחשבון את העובדה שלמרות סנקציות עונשיות כולל מאסר מותנה לא נרתע העורר ופעל באופן אלים כלפי בת זוגו, מספר ימים לאחר הטלת המאסר המותנה.

צוין כי העורר נמנע מלשתף בארועים מהותיים בחייו במסגרת ההליך הטיפולי, תוך שהציג תמונה חיובית אודות היחסים עם זוגתו, לצד צמצום והסתרת מידע משירות המבחן, אלמנט שפוגע ביכולת לתת בו אמון.

שירות המבחן העריך כי במכלול הנתונים קיימת הערכת סיכון גבוהה לאלימות כלפי המתלוננת. שירות המבחן סיכם דבריו בציינו כי חלופה טיפולית בדמות קהילה טיפולית לא נבחנה, לאור ההערכה כי העורר אינו מגלה תובנה למצבו ויתקשה לגייס כוחות לטיפול אינטנסיבי.

יודגש כי תסקירו של שירות המבחן ניתן לאחר שיחה שערך עם המתלוננת בתיק, ולאחר שהמתלוננת ציינה בפני שירות המבחן, לאחר המעצר הנוכחי, את רצונה בשיקום היחסים עם העורר ואת העובדה שאינה חוששת כי יפגע בה.

כידוע, "סטיה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תיעשה באופן חריג, ומקום בו קיימים לכך טעמים כבדי משקל" (בש"פ 3386/07, מדינת ישראל נ' אשד) מיום 18.4.07.

תסקירו של שירות המבחן נערך לאחר שיחה עם המתלוננת, ועל אף דברי המתלוננת לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית.

תסקירו של שירות המבחן תסקיר היה מפורט ובענין זה יצוין כי מדובר בגוף המכיר היטב את העורר לאחר שערך בענינו מספר תסקירים, ובנסיבות אלה יש לתת משקל ממשי ומכריע לעמדות התסקיר.

לאחר שלא נמצאו טעמים כבדי משקל לסטות מתסקיר שירות המבחן, אני דוחה הערר.

ניתנה היום, 05 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.