1.         לפני ערר המשטרה על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט חיים פס) מיום 3.3.2024 בתיק מ"ת 54449-01-24, שבגדרה הורה בית המשפט קמא על פתיחת שני חלונות התאווררות שבועיים בימים א' ו-ה בשבוע בין השעות 18:00-15:00, שבהם יוכל המשיב לצאת ממקום בו הוא נתון בפיקוח אלקטרוני בתנאי שיהיה מלווה במפקח שאושר על ידי בית המשפט.

2.         כנגד המשיב הוגש ביום 24.1.2024 כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי, בכך שהחזיק במכוניתו 282 גר' קנבוס ו-9 גר' חשיש המחולקים לשקיות משנה. אין חולק כי בידי העוררת ראיות לכאורה להוכחת העבירות.

3.         ביום 28.1.2024 ניתנה החלטה, ובגדרה נקבע כי בשים לב לכך כי המשיב עבר את העבירות בעת שביצע עונש מאסר בעבודות שירות ונוכח עברו הפלילי המכביד מחד גיסא, ומאידך גיסא מש"אין מדובר בכמות גדולה ולא מיוחסת למשיב עבירת סחר", הרי ש"ניתן להורות על העברתו של המשיב למעצר באזוק אלקטרוני שכן לטעמי זהו פתרון שיהיה בו כדי לאזן את כלל הנתונים האמורים ובינתן כי המתנה לתסקיר מעצר אורכת זמן לא מבוטל".

            ערר שהגישה המשטרה על החלטה זו נדחה בהחלטה מיום 1.2.2024 בתיק ערר (מחוזי י-ם) 75772-01-24. בהחלטה נקבע כי "מבלי להקל ראש בעבירה המיוחסת למשיב, מדובר בכמות סם שאינה גדולה במיוחד ואין לחובת המשיב הרשעות קודמות בעבירות סמים. משכך, ניתן לקבל במישור העקרוני את קביעתו של בית המשפט קמא להורות על מעצר תחת פיקוח אלקטרוני...". בהתאם לכך שוחרר המשיב ממעצר ביום 2.2.2024.

4.         ביום 3.3.2024, לאחר הגשת תסקיר המעצר בעניינו של המשיב, התקיים דיון בעניינו, שבו הביעה המשטרה התנגדות להסרת הפיקוח האלקטרוני או לקביעת חלונות להתאווררות. בהחלטה שניתנה באותו יום הפנה בית המשפט קמא לתסקיר שירות המבחן, המעלה קשיים בנוגע להתייחסותו של המשיב לעבירה ובנוגע ליכולתו להתמודד עם גבולות הניצבים בפניו. וכן צוין כי חלף כחודש בלבד משחרורו של המשיב ממעצר, וכי לא התגלו נסיבות חדשות הצדיקות בחינה מחודשת של ההחלטה מיום 28.1.2024. משכך נקבע כי "אין מקום לערוך כל שינוי למעט מתן שני חלונות התאווררות שבועיים מצומצמים בימים א' ו-ה' בין השעות 18:00-15:00 בליווי ובפיקוח". על החלטה זו הערר שלפני.

5.         המשטרה טוענת כי שגה בית המשפט קמא במשקל המועט שנתן בהחלטתו לכך שהעבירה נעברה בעת שהמשיב מרצה עונש של מאסר בעבודות שירות, דבר המלמד כי אין לתת בו אמון, וכן במשקל המועט שניתן להרשעותיו הקודמות של המשיב. משכך עותרת היא "להורות על ביטול החלטתו של בית משפט קמא, ולהורות כי המשיב ייעצר עד לתום ההליכים הפליליים נגדו".

6.         דין הערר להידחות.

בחלוף כחודש וחצי משחרורו של המשיב, עותרת המשטרה להשיבו עתה למעצר. לדרישה זו אין שחר, זאת נוכח משך הזמן שבו שוהה המשיב מחוץ לכותלי בית המעצר וכן בשים לב לטיב העבירה, שאינה נמצאת ברף החומרה הגבוה. זאת ועוד, כאמור ערר על ההחלטה להורות על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני, נדחה; בקשת רשות לערור על החלטה זו לא הוגשה. משכך, נדחית הטענה, ונראה כי מוטב היה לו לא הייתה נטענת.

            אשר לפתיחת החלונות, אף שיש קושי מסוים בדבר נוכח חלוף הזמן המועט ממתן ההחלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, זאת במיוחד משמדובר בעבירה שאינה מהחמורות ומשמדובר בהחלטה מידתית שבגרה נקבע פרק זמן שבועי בן שלוש שעות בליווי מפקח.

7.         אשר על כן הערר נדחה על כך חלקיו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ל' אדר א' תשפ"ד, 10 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.