5. שירות המבחן ערך תסקיר משלים (18.4.24) בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי - ולא בא בהמלצה על חידוש צו פיקוח המעצרים ושילוב מחודש של המשיב בהליך טיפולי. מתסקיר עולה בנוסף כי המשיב מסר בדיקת שתן המלמדת על שרידי סם. שירות המבחן התרשם ממאפייני אישיות תוקפניים ואלימים, היעדר גבולות פנימיים וקושי לעמוד בגבולות חיצוניים. שירות המבחן ציין בנוסף כי עולה קיומם של אלמנטים אובססיביים מצד המשיב כלפי המתלוננת.

6. ביום 16.5.24, ולבקשת המשיב, אישר בית המשפט למשיב לחזור בו מהודאתו, והתיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 8.7.24. בחלוף עשרה ימים הוגשה בקשה לעיון חוזר במסגרתה ביקש המשיב להעתיק את מקום מעצר הבית לבית הוריו בעכו. לאחר דיון בבקשה ניתנה החלטה לפיה - לאור הצהרת הסנגור כי מאז חודש 1/24 לא נוצר קשר בין בני הזוג ולא נרשמה הפרה של התנאים המגבילים - הרי שהאיזוק האלקטרוני מבוטל, והמשיב יוכל לשהות במקום מעצר הבית הקיים, החל מהשעה 20:00 עד השעה 06:00 למחר, ותוך שנאסר על המשיב להיכנס לתחומי העיר עכו או ליצור קשר עם המתלוננת.

מכאן הערר.

7. לטענת העוררת, בית המשפט קמא שגה משלא נתן לדעתו להחלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ת 70713-03-24 ומתסקיר שירות המבחן שבא בעקבות החלטה זו. עוד נטען כי היה מקום לתת משקל להתנהלות המשיב במהלך התקופה בה שהה בתנאי פיקוח אלקטרוני, ומההפרות שנרשמו. הפרות אלו מלמדות כי לא ניתן לתת אמון במשיב. נטען כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב - גבוהה. הוא לא עבר הליך שיקומי (על אף ניסיונות של שירות המבחן לשלב אותו בהליך שכזה), התנהלותו בעייתי, עמדותיו נוקשות ולא ברור על שום מה צומצם מעצר הבית לשעות הלילה בלבד. בית המשפט הקל בתנאים המגבילים אף מעבר לאלו שהתבקשו על ידי המשיב, ולמעשה התנאים המגבילים בוטלו כמעט לחלוטין.

8. בדיון היום חזר ב"כ העורר על הטיעונים. נטען כי החלטת בית המשפט נעדרת הנמקה המסבירה על שום מה בוטלו התנאים באופן שכזה, על אף סימנים המצביעים על מסוכנות גבוהה, ועל החמרה במידת המסוכנות.

9. המשיב סומך את ידיו על החלטת בית המשפט קמא. נטען כי המשיב מוכר לבית המשפט מזה כשנה. הקשר עם המתלוננת הופסק לחלוטין, בית המשפט ביקש לאזן נוכח קשיים שעלו בהמשך שהייתו של המשיב בחלופת המעצר הנוכחית. התיק קבוע לשמיעת ראיות, ולא צפוי להסתיים בקרוב.

10. בתום הדיון נטלתי לעיוני את תיק החקירה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בהחלטת בית המשפט קמא ובתיק החקירה - נחה דעתי כי דין הערר להתקבל.

11. המשיב מוכר לשירות המבחן מזה תקופה ארוכה. להתרשמות שירות המבחן ממאפייני אישיותו של המשיב - יש משקל, שכן נושא זה מצוי בליבת עיסוקו של שירות המבחן [השווה בש"פ 9984/17 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני (27.12.17)]. בחודש 11/23 שולב בתחום טיפול קבוצתי. ההתרשמות מהמשיב היא כי הוא מחזיק בדפוסים אימפולסיביים ואלמנטים כוחניים, מתקשה לזהות כשלים בהתנהגותו, ממשיך להחזיק באלמנטים אובססיביים ורכושניים כלפי בת הזוג (ר' תסקיר מיום 13.2.24). נרשמו לחובתו הפרות של תנאי הפיקוח האלקטרוני, ובנוסף - המשיב פנה אל המתלוננת, הגיע למקום עבודתה - ואף עובדה זו מלמדת על קושי בשמירה על גבולות. התרשמות שירות המבחן היא כי המשיב מתקשה לעמוד בסייגי השחרור, ואינו חווה את מעצרו כגורם מציב גבולות.

12. נקודת מוצא נוספת לענייננו היא החלטת בית המשפט המחוזי [כב' השופט ש' מנדלבום] מיום 3.4.24, שם הופנה המשיב לקבלת תסקיר שירות המבחן עדכני, לבחינת אפשרות שילובו המחודש של המשיב בהליך טיפולי. נקבע, כי:

"ככל שהתסקיר יצביע על הפחתה ברמת הסיכון שנקבע בתסקירים קודמים, או שינוי מהותי אחר ביחס למשיב, המשיב יהיה רשאי להגיש לבית המשפט קמא בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו באיזוק".

13. התסקיר הנוסף מיום 18.4.24 ציין כי השילוב בין הפרות חוזרות ונשנות בתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני, בדיקות שתן המלמדות על שימוש בסמים, ההתרשמות כי הצהרות המשיב בדבר רצון להשתלב בהליך טיפולי באות על רקע שיקולי רווח והפסד, ההתרשמות ממאפייני אישיות תוקפניים ואלימים, היעדר גבולות פנימיים, קושי בעמידה מול גבולות חיצוניים, המשך קיומם של אלמנטים אובססיביים כלפי המתלוננת, אלמנטים של הסתרה והתנהלות מניפולטיבית מול שירות המבחן - כל אלו גורמים לקושי במתן אמון במשיב. שירות המבחן לא המליץ על שילוב מחודש בטיפול במסגרת שירות המבחן.

14. כמבואר לעיל - תסקיר שירות המבחן אינו מלמד על הפחתה ברמת הסיכון. ההיפך הוא הנכון. אף אין כל שינוי מהותי ביחס למשיב - לא מבחינת רמת הסיכון, לא מבחינת ההליך העיקרי, לא מבחינת מאפייני אישיות - ולא מכל בחינה אחרת. הקושי העולה מהמשך שהייה במקום החלופה הנוכחית - מצריך אולי חיפוש אחר חלופה אחרת, מרוחקת מעכו. אין בקושי האמור כדי להצדיק ביטול תנאי פיקוח אלקטרוני, ובוודאי שלא יציאה לעבודה.

15. השילוב בין שני התסקירים שניתנו בעניינו של המשיב, עם החלטת בית המשפט המחוזי מיום 3.4.24 - מציבה משוכה גבוהה שעל המשיב לצלוח, בטרם הקלה בתנאים המגבילים בעניינו.

נראה כי הנמקת בית המשפט קמא באשר לגורמים שהביאו אותו לשינוי כה משמעותי בתנאים המגבילים - לוקה בחסר. על פניו, נראה כי הממצאים והמסקנות המפורטים בתסקיר מיום 18.4.24 - אינם מצדיקים שינוי בתנאים המגבילים. הגם שהמלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט, הרי שלשם סטייה מהמלצה שלילית - יש צורך בנימוקים טובים וכבדי משקל. נימוקים כאמור לא הובאו בפני, ולא פורטו בהחלטת בית המשפט קמא.

16. אשר על כן אני מקבל את הערר. החלטת בית המשפט קמא מיום 4.6.24 - מבוטלת. המשיב ימשיך וישהה בתנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני, במקום בו הוא שוהה כיום, ובתנאים שנקבעו בהחלטה קודמת בעניינו (ללא היתר יציאה לעבודה).

17. ככל שמעוניין המשיב להעתיק את מיקום החלופה - פתוחה בפניו הדרך לפנות בבקשה מחודשת לעיון חוזר, אשר תידון לגופה על ידי בית המשפט קמא (ובעניין זה איני נוטע כל מסמרות).

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים וליחידה לפיקוח אלקטרוני.

ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"ד, 09 יוני 2024, בהעדר הצדדים.