עמת (חיפה) 19234-09-24 – מואיד ג’אבר נ’ מדינת ישראל
|
עמ"ת (חיפה) 19234-09-24 - מואיד ג'אבר נ' מדינת ישראלמחוזי חיפה עמ"ת (חיפה) 19234-09-24 מואיד ג'אבר נ ג ד מדינת ישראל בית המשפט המחוזי בחיפה [12.09.2024] כבוד השופט זיו אריאלי החלטה
1. בפני ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעכו [מ"ת 5195-02-24] במסגרתה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר. בית המשפט קמא הורה על הותרת העורר בתנאי מעצר בית מלא, ללא חלונות התאווררות.
2. בקצרה ייאמר כי נגד העורר הוגש כתב אישום ביום 20.2.24, במסגרתו יוחסו לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח תקפים. עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה גם להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט דחה את הבקשה, הורה על מעצר בית מלא בישוב מג'ד על כרום. ערר של המשיבה על החלטת השחרור - נדחה.
3. העורר הגיש בקשה לעיון חוזר במסגרתה עתר להורות על פתיחת חלון פיקוח שיאפשר לו להמשיך ולבצע עבודות שירות על פי גזר דין שניתן בעניינו בתיק אחר [אף הוא בגין נהיגה בזמן פסילה - פל"א 4578-06-23]. בית המשפט דחה את הבקשה, ומכאן הערר.
4. לטענת העורר, ראוי היה להתחשב בחלוף הזמן כנסיבה המצדיקה שינוי בתנאי השחרור. העורר הוכיח כי הוא ראוי לאמון.
5. המשיבה סומכת את ידיה על החלטת בית המשפט קמא, מנימוקיה.
|
|
|
6. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. לא מצאתי שגגה בהחלטת בית המשפט קמא, ודאי לא כזו המצדיקה ביטול החלטתו. בצדק ציין בית המשפט קמא כי לא התגלו עובדות חדשות ולא השתנו נסיבות, ומכאן שהעילה היחידה המצדיקה עיון חוזר - היא חלוף הזמן. חלפו ארבעה חודשים מאז הורה בית המשפט קמא על שחרורו של העורר למעצר בית מלא. אין המדובר בזמן ניכר באופן המצדיק פתיחת חלון פיקוח נרחב. לא מדובר בבקשה לפתיחת חלון על מנת לאפשר יציאה לעבודה או "להתאוורר", אלא בבקשה להתיר לעורר יציאה ממקום מעצר הבית, לשם ריצוי של עבודות - כאשר ברקע הדברים מצויה בקשה של הממונה על עבודות השירות להורות על הפקעה שיפוטית של עבודות השירות [הכרעה בבקשה אמורה להינתן על ידי בית המשפט בימים הקרובים).
7. לעניין זה אציין כי לעורר אין זכות מוקנית לרצות עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, ואין הוראה בדין המחייב את תנאי השחרור לסגת מפני אופן הריצוי של עונש זה [השווה בש"פ 1355/15 טביב נ' מדינת ישראל (3.3.15)].
8. מכל מקום - מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא, לפיה תנאי בסיסי המצדיק הקלה בתנאי השחרור - הוא אמון שעל בית המשפט לתת בנאשם. נראה בענייננו, קיים קושי של ממש לתת אמון בעורר כי יימנע מהפרת התנאים. בהקשר זה, עברו של העורר מלמד כי מדובר במי אשר פעם אחר פעם מפר את הוראות החוק, ואף בעת שביצע עונש מאסר בדרך של עבודות שירות לאחר הרשעה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה - שב ונהג ברכב, בעודו פסול מלנהוג.
9. כאמור - לא מצאתי שגגה בהחלטתו המנומקת של בית המשפט קמא. אני דוחה לפיכך את הערר. העורר יוותר משוחרר בתנאים מגבילים אשר נקבעו בהחלטת בית המשפט קמא.
המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט' אלול תשפ"ד, 12 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
|
