החלטה

העורר הגיש ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כבר השופט א' קפלן) במ"ת 66818-08-24. במהלך הדיון בערר, שהתקיים ביום 18.9.24 - נשמעו הערות בית המשפט, ובעקבות זאת, בהסכמת ב"כ העורר - הוריתי על מחיקת הערר.

בו ביום הוגשה על ידי ב"כ העורר בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון. התיקון מתבקש ביחס לשני עניינים, וביקשתי בעניין זה גם את תגובת המשיבה.

לאחר שהתקבלה תגובת המשיבה, וחזרתי ועיינתי בהודעת הערר ובפרוטוקול הדיון, נחה דעתי כי דין הבקשה לתיקון הפרוטוקול - להידחות.

העניין הראשון בו התבקש תיקון הפרוטוקול הוא לתשובת ב"כ העורר לשאלת אם הערר מופנה כנגד החלטת כב' השופט ח' שרעבי [עמ"ת 11278-09-24]. בפרוטוקול נרשמה תשובת הסנגורית לפיה "הערר שלנו לא מופנה נגד החלטת כב' השופט שרעבי, אלא נגד הקביעה של הראיות לכאורה...". ב"כ העורר ביקש לתקן את פרוטוקול הדיון, שכן לטעמה תשובתה הייתה כי "הערר מופנה נגד ההחלטה בקשר לעוצמת הראיות בלבד".

מעבר לעובדה כי לא ברורה נפקות האבחנה, הרי שעיון בהודעת הערר מלמד כי אין המדובר בערר המופנה כנגד עוצמת הראיות, אלא נגד הקביעה כי קיימות ראיות לכאורה. די בהבאת טענת העורר בסעיף 22 להודעת הערר כדי ללמד על כך שתשובת הסנגורית כפי שנרשמה בפרוטוקול - מדויקת:

"22. נוכח האמור לעיל, המסקנה היא כי אין מדובר בראיות לכאורה ב"עוצמה גבוהה" כקביעת בית המשפט קמא. נהפוך הוא. אין ראיות לכאורה נדרשות לשם מעצר העורר עד תום ההליכים, ולמצער, קיים כרסום בעוצמת הראיות, חולשה מהותית"