4. שירות המבחן הגיש ביום 15.7.24 תסקיר, אשר לא בא בהמלצת שחרור. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת אשר הביעה חשש מהמשיב, כי יחזור ויפגע בה או במי מבני משפחתה. לטענתה, היא אינה מעוניינת לחדש את הקשר עם המשיב. שירות המבחן התרשם כי המשיב אינו בעל דפוסים עברייניים מושרשים. מערכת היחסים בין המשיב למתלוננת קונפלקיטואלית ומאופיינית בתלות רגשית (בעיקר מצדו של המשיב). שירות המבחן העריך כי רמתה סיכון להישנות עבירות מצדו של המשיב - גבוהה.

5. שירות המבחן בחן את החלופה המוצעת (מעצר בית בביתו של אביו של המשיב, ובפיקוח מספר מפקחים). שירות המבחן התרשם כי המפקחים משליכים על המתלוננת את האחריות למצבו של המשיב, ושללו נזקקות טיפולית כלשהי של המשיב. שירות המבחן התרשם כי החלופה אינה מרוחקת דיה מהמתלוננת, ונוכח עובדה זו, בצירוף רמת הסיכון הגבוהה, היעדר הבעה של נזקקות טיפולית וההתרשמות מהמפקחים - שירות המבחן לא בא בהמלצה להורות על שחרור.

6. בדיון מיום 16.7.24 טען הסנגור כי המפקחים אנשים נורמטיביים אשר בכוחם לפקח על המשיב, וכי אין מקום להותירו במעצר. לחילופין הציע כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר ברמלה (בבית אחותו של המשיב), ואף בתוספת לאיזוק אלקטרוני.

7. עוד נשמעו המפקחים, ובית המשפט התרשם מהם באופן בלתי אמצעי. הצדדים סיכמו טענותיהם. בית המשפט ציין כי לאחר שמיעת המפקחים, מדובר במערך פיקוח ראוי, מפקחים נורמטיביים המסוגלים להציג למשיב גבולות. בית המשפט אישר כי אמנם רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב גבוהה, אך גם בהינתן סייג זה, נוכח היעדר עבר פלילי, מקום עבודה מסודר ומשפחה נורמטיבית - ניתן להפחית את המסוכנות באופן המצדיק שחרור לחלופה. משכך הורה בית המשפט קמא על שחרור בתנאי מעצר בית בבית אביו של המשיב, בפיקוח המפקחים שנחקרו בפניו, תוך איסור יצירת קשר עם המתלוננת או מי מהעדים, ערבויות כספיות מתאימות.

8. מכאן הערר. לטעמה של העוררת לא היה מקום להורות על שחרור המשיב לחלופה המרוחקת מרחק קצר ממקום מגורי המתלוננת. לא היה מקום להתעלם מהמלצת שירות המבחן, הגורם המקצועי אשר שלל שחרור לחלופה המוצעת. נטען כי נוכח המסוכנות הגבוהה לא היה מקום לשלוח את המשיב לחלופה שאין בכוחה לאיין מסוכנו. נטען כי בית המשפט לא ציין מה הנימוקים המצדיקים סטייה מהמלצת שירות המבחן, כי בית המשפט התעלם מבעיית האלכוהול ממנה סובל המשיב.

9. בדיון נטען בנוסף כי עולה שהמפקחים, בני משפחתו של המשיב משליכים אחריות על המתלוננת, ואף יצרו עמה קשר, מטעמו של המשיב. נטען כי המתלוננת הביעה חשש בפני המאשימה משחרורו של המשיב ממעצר.

10. ב"כ המשיב טען כי לא מדובר ב"תסקיר שלילי" אלא בתסקיר אשר נמנע מהמלצת שחרור. שירות המבחן שגה בעשיית מלאכתו, שכן עסק ב'מלחמת הגרסאות' בין המשיב למתלוננת. מדובר במשיב נעדר עבר פלילי, אין לו בעיית שתייה ואף אין לה זכר בכתב האישור. אין מקום להתערב בהתרשמות בית המשפט קמא מהמפקחים.

דיון והכרעה:

11. בתום הדיון נטלתי לעיוני את תיק החקירה. כאמור, המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה. לאחר עיון בתיק החקירה, אכן עולה כי בידי העוררת ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, לרבות הודעת המתלוננת, בתה, ש', בן זוגה, תיעוד רפואי, תיעוד ויזואלי של כתמי הדם, תיעוד הפגיעות הגופניות, ועוד.

12. מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא כי נסיבות האירוע מצביעות על מסוכנות גבוהה מצדו של המשיב. קביעה זו של בית המשפט קמא אף מתיישבת עם הערכת שירות המבחן. לעניין זה אמנם מדובר באירוע חד פעמי [המתלוננת אמנם ציינה בהודעותיה כי היו מקרים נוספים של אלימות פיסית, אך לא ביקשה להרחיב בנושא], אך על פניו - האלימות הופנתה כלפי כל יושבי הבית (למעט הילד הקטין), תוך שימוש בסכין ואיומים ברצח. עצימותו של האירוע - גבוהה, ללא 'טריגר' מוגדר, כשברקע טענות בדבר שימוש קבוע ומוגבר באלכוהול (טענות אשר הוכחשו מצדו של המשיב).

13. עוד יש לתת את הדעת בנושא זה לתחושת הביטחון של המתלוננת, אשר מביעה חשש מפני שחרורו של המשיב. כידוע, גם עניין זה יש לשקול, בין יתר שיקולי המעצר [ר' למשל בש"פ 7014/20 בעניין פלוני; בש"פ 7946/22 בעניין פלוני].

14. בית המשפט קמא התרשם לחיוב מהמפקחים. למעשה, אף שירות המבחן סבור כי מדובר במפקחים נורמטיביים המבינים את משימת הפיקוח המוטלת עליהם. שירות המבחן פסל את המפקחים נוכח התרשמותו כי מדובר במי ש"נוקטים צד" ומגוננים על המשיב. סבורני כי אין בהתרשמות זו כדי לפסול את המפקחים ממשימת הפיקוח [ר' למשל בש"פ 71/19 בעניין חדקה].

15. מכל מקום - יש לתת משקל של ממש להתרשמות הבלתי אמצעי של בית המשפט קמא מהמפקחים, ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט קמא בנקודה זו [ר' למשל בש"פ 5678/18 בעניין שבו].

16. מצאתי בכל זאת מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, נוכח הקרבה הגיאוגרפית היתרה בין מקום החלופה המוצע לבין מקום מגורי המתלוננת. זאת, בעוד שבמהלך הדיון בפני בית המשפט קמא הוצע, לחילופין, כי המשיב ישוחרר בתנאי מעצר בית לבית אחותו ברמלה, עם אותו מערך פיקוח (המפקחים אף נשאלו במהלך הדיון בבית המשפט קמא אם באפשרותם לפקח על המשיב גם בחלופה האלטרנטיבית, והשיבו בחיוב.

17. מקום בו המסוכנות הנשקפת מן המשיב מצויה ברף גבוה, נקיטת אלימות כלפי בני משפחה (ככל הנראה תחת השפעת אלכוהול) - נדרשת הרחקה משמעותית. אמנם, נקבע כי בעבירות אלימות במשפחה לא בכל מקרה יש בריחוק הגיאוגרפי כדי לאיין מסוכנות [ר' למשל בש"פ 7626/06 בעניין פלוני; בש"פ 5773/03 בעניין אזולאי]. אלא שבענייננו, נוכח העובדה כי מדובר במי שלחובתו אין הרשעות קודמות, ובנוסף מערך הפיקוח תקין - נראה כי די בכך כדי להפחית את עוצמתה של עילת המסוכנות לכדי מידה סבירה ומתקבלת על הדעת.

18. אשר על כן - אני מורה על דחיית הערר, בכפוף לכך שמקום מעצר הבית יועתק לבית אחותו של המשיב [גב' קטרין סעדה, רחוב רפאל איתן 11/5, רמלה]. יתר התנאים המגבילים שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא - יוותרו על כנם.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשפ"ד, 18 יולי 2024, בהעדר הצדדים.