1

בית משפט קמא נתן ביום 2.7.14 החלטה בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט כדלקמן: "אני מורה כי הנתבעים ישלמו בגין כל יום איחור ביישום פסק הדין מיום 29.2.12 קנס בסך 50 ₪ וזאת עד למועד יישום מלא של פסק-הדין".

על החלטה זו הערעור בפנינו.

בא כח המערערים מפנה לסעיף 6(2) לפקודת ביזיון בית משפט ולפיו: "לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר, אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא מעצמו, הובא לבית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא יינתן נגדו צו כזה".

אין מחלוקת כי המערערת מס. 1 לא היתה ביום מתן הצו ובית המשפט פעל בניגוד לסעיף 6(2) כאשר החליט כמצוטט לעיל. למעשה גם ב"כ המשיבים מסכים כי שגה בית משפט קמא כאשר נתן את הצו שנתן ללא נוכחותה של המערערת.

התוצאה היא כי אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את החלטתה של כב' השופטת קמא מיום 2.7.14. הדיון יוחזר לבית משפט קמא. בית המשפט יעשה מאמץ לקבוע את התיק בהקדם האפשרי כדי לסיים את הדיון בסכסוך זה שמעולם לא היה צריך להגיע לבתי משפט.

2