ע"פ 146/24

השופט אלכס שטיין:

1. לפנינו ערעור על גזר הדין מיום 26.11.2023 אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ב' שגיא, ס"נ) בת"פ 42184-11-22, בעקבות הרשעת המערער - על יסוד הודאתו אשר נמסרה במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה לגבי העונש - בעבירות הבאות: שוד בצוותא, שלוש עבירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) יחד עם סעיף 29 לחוק; סיוע לשוד, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק יחד עם סעיף 31 לחוק; גניבה בנסיבות מיוחדות בצוותא, עבירה לפי סעיף 384א(א)(3) לחוק יחד עם סעיף 29 לחוק; וכן התפרצות למקום תפילה בצוותא, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק יחד עם סעיף 29 לחוק. בגדרי גזר הדין, השית בית המשפט המחוזי על המערער 5.5 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נלווים אשר כוללים מאסר על-תנאי וחיוב בפיצוי לנפגעי העבירות.

2. כתב האישום המתוקן כולל חמישה אישומים. על-פי המתואר בחלק הכללי של כתב האישום, במועד שאינו ידוע במדויק למשיבה, עובר ליום 2.10.2022, קשר המערער, יחד עם נאשם 1 ואחר (להלן: האחר) קשר לביצוע סדרה של מעשי שוד.

3. על-פי המתואר באישום הראשון, ביום 2.10.2022 סמוך לשעה 1:00, הגיעו המערער, נאשם 1, והאחר לסופרמרקט בעיר חולון, רעולי פנים, כאשר הנאשם 1 מחזיק בידיו מהלום (טייזר) והמערער מחזיק בידיו אלה טלסקופית. לאחר שהורו לקופאי של הסופרמרקט להרים את ידיו ולהעביר להם את הכסף שנמצא בקופה, הם נטלו 1,000 ש"ח מהקופה וכן מכונה לספירת כסף, ועזבו את המקום. במסגרת אישום זה הורשע המערער בביצוע שוד בצוותא.

4. על-פי המתואר באישום השני, בהמשך למתואר לעיל בנוגע לאישום הראשון, בסמוך לשעה 1:46, הגיעו המערער, נאשם 1 והאחר לחנות am-pm בבת-ים, ובעקבות איומים שהפעילו על קופאי החנות נטלו מהקופה סכום כסף שאינו ידוע במדויק למשיבה ועזבו את המקום. במסגרת אישום זה הורשע המערער בביצוע שוד בצוותא.

5. על-פי המתואר באישום השלישי, בהמשך למתואר לעיל בנוגע לאישום השני, בסמוך לשעה 2:36, הגיעו המערער, נאשם 1 והאחר לסופרמרקט בקריית אונו. המערער ונאשם 1 מיהרו לגשת לדלפק הקופה, בעוד שהאחר משגיח מחוץ לסופרמרקט. לאחר שאיים נאשם 1, באמצעות המהלום שבידו, על הקופאית ואמר לה "זה שוד תפתחי קופה מהר", הוא נטל 1,000 ש"ח מהקופה ועזב את המקום יחד עם המערער והאחר. במסגרת אישום זה הורשע המערער בסיוע לשוד.

6. על-פי המתואר באישום הרביעי, ביום 2.10.2022, סמוך לשעה 23:50, הגיעו המערער, נאשם 1, והאחר לקיוסק בראשון לציון, רעולי פנים, כאשר נאשם 1 מחזיק מהלום (טייזר) בידו. נאשם 1 הורה לקופאי הקיוסק להיכנס לדלפק הקופה ולפתוח אותה, כשהוא הולך אחריו, והמערער עומד מולו, בסמוך לדלפק הקופה. בשל חששו מהנאשמים, פתח הקופאי את הקופה, ונאשם 1 נטל ממנה סכום כסף שאינו ידוע במדויק למשיבה. משהבחין נאשם 1 בכספת שנמצאה במקום, הורה לקופאי לפתוח אותה. משטען האחרון כי אינו יודע מה הקוד של הכספת, איים המערער עליו באומרו "אני אירה בו". משלא ידע הקופאי את הקוד, עזבו המערער, נאשם 1 והאחר את המקום לאחר שנטלו סכום כסף, וכן 18 חבילות של סיגריות. במסגרת אישום זה הורשע המערער בביצוע שוד בצוותא.

7. על-פי המתואר באישום החמישי, ביום 29.10.2022, סמוך לשעה 23:00, הגיעו המערער, נאשם 1 ואחרים, לבית כנסת בעיר יהוד, וניסרו באמצעות דיסק לחיתוך ברזל את דלת הכניסה ונכנסו פנימה. המערער ונאשם 1 פתחו את דלתות הארון בבית הכנסת, ונטלו מתוכו ארבעה ספרי תורה, ספר הפטרות, ומגילת אסתר, ועזבו את המקום. במסגרת אישום זה, הורשע המערער בביצוע גניבה בנסיבות מיוחדות בצוותא חדא וכן התפרצות למקום תפילה בצוותא חדא.

8. כפי שצוין בגזר הדין, לחובת המערער נזקפות שלוש הרשעות קודמות בעיקר בעבירות רכוש, שאינן ברף הגבוה. זאת ועוד: המערער נשפט בעברו רק בבית משפט השלום וריצה תקופת מאסר אחת בלבד בת שישה חודשים.

9. בעניינו של המערער הוגשו שני תסקירים מהם עלה כי טרם מעצרו, המערער התגורר בבית דודו, התפרנס מקצבת ביטוח לאומי על רקע מצבו הנפשי הלא פשוט, וניהל אורח חיים שולי שכלל שימוש בסמים קשים. המערער מאובחן כסובל מהפרעות אישיות, ומצוי במעקב פסיכיאטרי לא רציף בבית החולים גהה. המערער סיים 9 שנות לימוד, תיאר בעיות לימודיות, התנהגויות קשות, וכן מעורבות בפלילים החל מגיל 17. שירות המבחן התרשם כי המערער אינו מודע לחומרת מצבו; ומשכך הוא, קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה מצדו. שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו של המערער. בעקבות תסקיר משלים שהוגש בעניינו, עלה כי המערער הפר כללים של תהליך טיפולי שהחל לעבור בבית הכלא, ועל כן החליט השב"ס להפסיק את השתתפותו באותו תהליך. לאור האמור, המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית בעניינו של המערער.

10.  על יסוד האמור לעיל, בית המשפט המחוזי השית על המערער את העונשים הבאים:

א.  מאסר בפועל לתקופה של 5.5 שנים בניכוי ימי מעצרו. עונש זה הושת על המערער במסגרתו של מתחם הענישה שנע בין 58 חודשי מאסר ל-7.5 שנות מאסר בין כותלי הכלא.

ב. מאסר מותנה לתקופה של 9 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא, לבל יעבור עבירת רכוש או אלימות גופנית מסוג פשע.

ג.  מאסר מותנה לתקופה של 6 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא, לבל יעבור עבירת רכוש או אלימות גופנית מסוג עוון.

ד. פיצוי בסך 5,000 ש"ח לנפגעי העבירה (1,250 ש"ח לכל נפגע ונפגעת).

11.  המערער העלה טענות שונות בנוגע לעונש המאסר, הממושך לדבריו, שהוטל עליו לרצות. לטעמנו, רוב-רובן של טענות אלה תלויות על בלימה בהינתן חומרת העבירות בהן נמצא המערער אשם, שכאמור בוצעו בשיטתיות זו-אחר-זו ובתוכן שלושה מעשי שוד בצוותא, לצד הסיוע למעשה שוד ופגיעה מכוערת במקום תפילה. בטענה אחת של המערער, שעניינה אחידות בענישה, כן מצאנו ממש. מתברר כי נאשם 1, הגורם הדומיננטי במעשי השוד, שעברו הפלילי לא נופל בחומרתו מזה של המערער, זכה לענישה שיקומית מפליגה בקלותה: תשעה חודשי מאסר שירוצו בתנאים של עבודות שירות מחוץ לכלא (ראו: ת"פ (מחוזי ת"א) 42184-11-22 מדינת ישראל נ' יצחק, החלטות מיום 1.9.2024 ו-8.9.2024).

12.  הגם שאחידות בענישה אינה בגדר חזות הכל (ראו: ע"פ 7786/21 אזמה נ' מדינת ישראל, פסקה 74 לפסק דינו הל השופטח' כבוב (14.7.2022)), פער כה גדול בין העונש הקל, אשר הושת על השחקן הראשי במסכת העבירות, לבין עונשו של המערער יוצר אי-שוויון זועק בין השניים (ראו: ע"פ 7907/14 ואזנה נ' מדינת ישראל, פסקאות 22-21 לפסק דינו של השופטמ' מזוז (22.2.2015)). חוסר שוויון זה אנו נדרשים לתקן, ולו במידת-מה, מבלי להקל ראש בחומרת מעשיו של המערער, אשר ללא ספק מצדיקים, כשלעצמם, ענישה בדמותו של מאסר בפועל למשך 5.5 שנים. זאת בפרט לנוכח העובדה שמצבו הנפשי של המערער (אותו לא נפרט מחמת צנעת הפרט) סגר בפניו את האפיק השיקומי שכאמור נפתח לרווחה בפני נאשם 1.

13.  מטעמים אלה, ואחרי ששמענו את מלוא טיעוני הצדדים - לכאן ולכאן - החלטנו להפחית את תקופת מאסרו של המערער ל-4 שנים, בניכוי תקופת מעצרו. כל יתר רכיבי העונש שהושת עליו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי יוסיפו לעמוד על כנם.

ניתן היום, ה' טבת תשפ"ה (05 ינואר 2025).