1

           לפניי בקשה מטעם הסנגוריה הציבורית לשחרור מייצוג.

           בבית המשפט המחוזי הושגה הסכמה לגבי העונש, ובית המשפט אימץ את ההסדר. בנסיבות אלה גורסת הסנגוריה הציבורית כי "קשה להצביע על טיעון סביר שתוכל הסנגוריה הציבורית להעלות בשם המערערים בפני ערכאת הערעור". סבורני כי נימוק זה כשלעצמו אינו מצדיק שחרור מייצוג. אמת, במקרים מסוימים העובדה שהעונש נגזר בהתאם להסדר טיעון "סגור" עשויה להצדיק שחרור של הסנגוריה הציבורית מייצוג. אולם, לא תמיד כך (ראו למשל ע"פ 10192/09 מישייב נ' מדינת ישראל (5.5.2010)).

2

           בענייננו, המערערים עצמם חפצים בייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית (כפי שנרשם בהודעת הערעור גופה), וככל שניתן להבין, טענותיהם של המערערים אינן נוגעות לטיב הייצוג שניתן להם בבית המשפט קמא (ע"פ 432/14 פלוני נ' מדינת ישראל (12.3.2014)). במצב דברים זה, איני רואה סיבה מספקת לשחרור הסנגוריה הציבורית מייצוגם של המערערים, ואף אין בבקשה שלפניי פירוט לגבי סיבה כזו תוך הסתמכות על הוראות הדין הרלוונטיות.

           אשר על כן, הבקשה נדחית. הסנגוריה הציבורית מתבקשת להגיש את נימוקי הערעור תוך 21 ימים.

           ניתנה היום, ב' בתמוז תשע"ד (30.6.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14027630_D02.doc  כש