1

הנשיא יגאל פליטמן

1.      לפניי ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב יפו (השופטת עידית איצקוביץ, ב"ל 27896-06-14, ניתנה ביום 4.1.15)שלא לפסול עצמו מלדון בתביעת המערער כנגד המשיב, המוסד לביטוח לאומי.

הרקע לערעור

2.      ביום 16.6.14 הגיש המערער "בקשה בהולה להארכת המועד להגשת תביעה/ ערעור ב - 90 ימים - השבת דמי ביטוח בריאות וביטוח לאומי משנת 2012 ואילך ותשלום רק 3.1%. מהכנסות כעוסק פטור /זעיר". בהחלטה מאותו היום הורתה השופטת עידית איצקוביץ להעביר הבקשה לתגובת המשיב, המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). עוד נקבע בהחלטה כי "לכאורה אין צורך בהארכת מועד, יש לראות את התובענה כמוגשת היום. המבקש רשאי להגיש נימוקי ערעור/תביעה עד ליום 16.9.14".

3.      ביום 30.6.14 הביע המוסד התנגדותו לבקשה למתן אורכה. שכן מועד משלוח המכתב המצורף לבקשה הינו מיום 10.3.13 ואילו התביעה הוגשה בחלוף שנה ושישה ימים. המוסד הבהיר כי יטען להתיישנות, אולם יוותר על הטענה אם יוברר כי המבקש קיבל המכתב ביום 18.3.13 ופנה לקבלת ייצוג בלשכה לסיוע משפטי. בו ביום ניתנה החלטת השופטת איצקוביץ, אשר הורתה על קיום דיון בבקשה להארכת המועד. בעקבות בקשה לדחיית מועד הדיון מצד המוסד לביטוח לאומי קבעה השופטת איצקוביץ כי תאריך חדש למועד דיון יקבע על ידי מזכירות בית הדין וכי כתב הגנה יוגש עד ליום 1.9.14.

2

4.      ביום 19.8.14 הגיש המבקש "בקשה להארכת מועד נוספת נוכח התעכבות בטיפול בהליך על ידי הסיוע המשפטי, מצ"ב תצהיר לגבי טענות ב"כ המל"ל לגבי התיישנות שממנה אבקש שביה"ד יבקש מהמל"ל לשקול מחדש עמדתו בדבר טענות התיישנות". ביום 25.8.14 קבעה השופטת איצקוביץ כי "כבר נקבע דיון ליום 12.11.14 שעה 11:30. עד אז רשאי התובע להגיש הודעתו/תגובתו".

5.      ביום 2.9.14 הגיש המוסד בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. בהחלטת השופטת איצקוביץ מיום 3.9.14 הוארך המועד להגשת כתב הגנה עד ליום 15.10.14.

6.      ביום 4.11.14 הגיש המבקש "בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה". בהחלטת השופטת איצקוביץ מיום 4.11.14 הבהירה השופטת איצקוביץ כי "אמנם לא הוגש כתב הגנה, אך מדובר בתביעה לקצבה לפי חוק הביטוח הלאומי ועל כן, אין הצדקה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. קבוע דיון קרוב (12.11.14) ואז יישקלו הוצאות משפט בשל אי הגשת כתב הגנה במועד".

7.      ביום 9.11.14 הגיש המוסד "בקשה לדחייה על הסף בהיעדר עילה". השופטת איצקוביץ, בהחלטתה מיום 10.11.14, הורתה להעביר הבקשה ישירות למבקש, לדיון שנקבע.

8.      ביום 10.11.14 הגיש המבקש "בקשה בהולה לדחיית דיון נוכח אי מענה כתוב של האגף לסיוע המשפטי". השופטת איצקוביץ, בהחלטתה מיום 11.11.14, הורתה על דחיית מועד הדיון לבקשת המבקש, ליום 25.1.15. עוד נקבע כי הבקשה לדחייה על הסף תידון במעמד הדיון.

9.      ביום 1.12.14 הגיש המבקש "כתב בקשה מיוחד וחשוב לכבוד בית הדין הנכבד", במסגרתו העלה המבקש טענות שונות בעניין התובענה מטעמו. ביום 8.12.14 הורתה השופטת איצקוביץ "להעביר עותק לב"כ הנתבע ולדיון שנקבע".

בקשת הפסלות והחלטת בית הדין האזורי

3

10.  ביום 4.1.15 הגיש המערער "בקשה להעברת הדיון לשופט/ת אחר/ת וזאת מבלי לפגוע בכבוד בית המשפט ובשמירת קדושת הצדק ואי תלות כלשהי בין הגורם השופט לאחד הצדדים ו/או שמירת חסד נעוריו על כך שנבחר לכס השיפוטי בהמלצות הארגון הנתבע וכאשר בן הזוג הוא בקשר עובד מעביד עם בעלי אינטרס נגדי".

11.  בו ביום ניתנה החלטת השופטת איצקוביץ בה נקבע כזאת:

"כיהנתי כעורכת דין בלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי בחיפה במהלך כ - 3 שנים, עד לשנת 1995 (לפני כמעט 20 שנים ...). ברור שאין כל חשש למשוא פנים ואין הצדקה לפסילתי מלדון בתיק, יובהר גם כי בניגוד לאמור בבקשה אין לבעלי כל קשר עבודה לנתבע והוא אינו עובד בשרותי בריאות כללית. לדיון שנקבע"

מכאן הערעור שלפנינו.

ההליך בבית דין זה

12.  המערער הגיש לבית דין זה, ביום 14.1.15, בקשה להארכת מועד עד ליום 1.2.15, להגשת ערעור פסלות. ביום 21.1.15 הורה רשם בית הדין הארצי, כאמל אבו קעאוד, על הארכת המועד להגשת ערעור הפסלות הואיל והבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת הערעור. ביום 29.1.15 הגיש המערער בקשה דחופה להארכת המועד להגשת ערעור עד ליום 20.2.15. ביום 4.2.15 ניתנה החלטתי בה הורתי על הארכת המועד להגשת ערעור על פסלות שופט עד ליום 20.2.15.

4

13.  בערעורו, חזר המערער על טענותיו בפני בית הדין האזורי. המערער פירט נסיבותיו הבריאותיות, ובכללם כי הוא נכה ליקוי חמור, כהגדרתו בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי, אשר "מותקף במחשבות רדיפה". המערער גרס כי לבעלה של השופטת איצקוביץ, פרופ' אדוארדו שחר (להלן - פרופ' שחר), קשרים עם המוסד לביטוח לאומי וקופת חולים כללית. המערער ציין כי פרופ' שחר הינו מנהל מחלקה במרכז רפואי ממשלתי רמב"ם המסונף למשרד הבריאות וכי לפי העולה מעיון באינטרנט מבוטחי הכללית מופנים לפרופ' שחר, אשר גם מעניק חוות דעת למוסד לביטוח לאומי. כל אלו, כך לסברת המערער, "יוצרים בעיה של נראות ומראית פני הצדק". המערער העלה בערעורו חשש כי אם תתקבל תביעתו יכול ותקציבים של משרד הבריאות וקופות החולים יופחתו. לכן, כך לטענת המערער, יכול והאינטרסים של פרופ' שחר והשופטת איצקוביץ אינם "בעד מהלך היכול בעקיפין לגרום להם הפסדים". המערער ביקש לפסול את השופטת איצקוביץ ולמנות שופטים שאין להם קשר "לא בהווה ולא בעבר" עם אף גורם שלו אינטרס נגדי להצלחת תביעת המערער. המערער הזכיר כי בין השנים 1992-1995 עבדה השופטת איצקוביץ בלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי. המערער ביקש כי כי התיק יועבר למותב אחר בבית הדין האזורי או לחלופין יועבר היישר לבית הדין הארצי בשל חשיבותו המיוחדת.

14.  המשיב, המוסד לביטוח לאומי, לא הגיש תגובתו לערעור הפסלות.

הכרעה

15.  לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפניי ולנסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. טעמיי לכך אבאר להלן.

16.  הלכה היאכי "מעצם היותהבקשהלפסלות שופטבקשההמטילה צלכבדעל שופטאישית ועלמערכתהשפיטה, מתחייבותראיות משמעותיותלשםהוכחת קיומהשלעילתפסלות" [ראו, למשל, עפ"ס (ארצי) 31944-03-12פנחס מורגנשטיין - בנקהמזרחי המאוחדבע"מ ( 4.4.2012)]. עילתהפסלותתיבחןבאמת מידה אובייקטיביתואיןדיבתחושתםשלבעליהדין ובאיכוחםאובהשקפתם הסובייקטיבית [ראו, למשל, עפ"ס (ארצי) 57019-01-11ליאתחן -בן עליזהחןושות',(21.2.2011), להלן - ענייןליאתחן].זאת ועוד. ככלל, חזקההיא "כיהשופטהיושבבדין, מקצועיומיומןובידולבחוןאת הענייניםהמובאיםבפניוללאמשואפנים. אףכללהוא, כייינתןמשקלרבלעמדת השופטהסבורכיאינומנועמלישבבדין, וערכאתהערעורלאתתערבבחוותדעתו שלהשופטהסבורכיבידולנהלאתההליךבאובייקטיביות, אלאבמקרים קיצונייםבלבד" [עפ"ס (ארצי) 16943-11-11 חברהישראליתלמוביליםבע"מ -אבנרמאירי, ( 26.1.2012) והאסמכתאותשם; וראוגם עפ"ס (ארצי) 28458-10-11עמותתאנוארלקידוםמעמד האישה - אומיימהמחאמיד, (10.11.2011 ) והאסמכתאותשם].

5

17.  במקרה שלפניי, השופטת איצקוביץ לא מצאה ממש בבקשת הפסילה של המערער. השופטת איצקוביץ הבהירה כי כיהנה בלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי לפני כמעט 20 שנה, ולפיכך אין כל חשש למשוא פנים ואין הצדקה לפסילתה מלדון בתיק. עוד הבהירה השופטת איצקוביץ בהחלטתה כי אין לבעלה כל קשר עבודה למוסד לביטוח לאומי וכי הוא אינו עובד בשירותי בריאות כללית.

גם בטענות שהעלה המערער במסגרת ערעור הפסלות שלפניי לא מצאתי הצדקה לפסילתה של השופטת איצקוביץ, ולא מצאתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בדעת השופטת איצקוביץ, הסבורה שאין כל משוא פנים מצדה בניהול ההליך בעניינו של המערער. העילה לפסילתו של שופט, כאמור, הינה חשש ממשי בדבר משוא פנים. המונח ממשי מכוון למסקנה אובייקטיבית ולא לתחושה סוביקטיבית. לא מצאתי כי יש בתחושותיו של המערער וחששותיו, הנעדרות בסיס עובדתי, כדי להקים עילת פסלות. שכן הובהר כי אין לפרופ' שחר קשר למוסד לביטוח לאומי והוא אינו עובד בשירותי בריאות כללית.

18.  נוכח כלל האמור לעיל, לא מצאתיכי מתקיימות נסיבות אובייקטיביות המעלות חשש ממשי לקיומו של משוא פנים מצד בית הדין האזורי, משנסיבות המקרה אינן באות בגדר המקרים החריגים שבהם ערכאת הערעור תתערב בחוות דעתה של השופטת, הסבורה כי בידה לנהל את ההליך באובייקטיביות.

19.  סוף דבר - הערעור נדחה. משלא הוגשה תגובת המשיב ונוכח נסיבותיו האישיות של המערער, אין צו להוצאות

ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ה (10 מרץ 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.