1

זוהי בקשה שניה לדחיית ריצוי עונש מאסר בפועל בן 7 חודשים שהוטל על המבקש בעקבות הרשעתו בעבירות על חוק המע"מ.

גלגוליו של הליך זה מפורטים בפסק דיננו מיום 17/12/13.

בקצרה יאמר, כי מדובר בהליך שהחל עוד בשנת 2004, המבקש הורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות עוד בשנת 2005. בשל אי התייצבותו להמשך בירור משפטו, הוטל עליו קנס בלבד אולם המבקש עתר לביטול גזר הדין שניתן בהעדרו ובית המשפט נעתר לבקשה זו, למרות שהוגשה כ - 6 שנים לאחר גזר הדין. בסופו של דבר, נגזרו על המבקש 7 חודשי מאסר בפועל. על חומרת גזר הדין הגיש המבקש ערעור, אשר נדחה ביום 17/12/13 (לא לפני שנעתרנו גם אנו לבקשתו לדחיית ההכרעה בערעור כדי לאפשר לו להסיר את מחדליו).

על פי בקשתו, עוכבה תחילת ריצוי העונש ליום 29/12/13.

ביום 26/12/13 הגיש המבקש בקשה לדחות את ריצוי העונש ליום 26/1/04 בנימוק שבנו הופנה לניתוח כירורגי עקב נפיחות בקרקפת, והניתוח אמור להיערך ביום 30/12/13.

2

כעת בפני בקשה נוספת, ליתן למבקש ארכה להתייצב למאסרו עד ליום 26/2/14 מן הטעם שהניתוח נדחה.

הבקשה נסמכת על תיעוד רפואי ממנו עולה כי מדובר בהסרת ציסטה שומנית. כפי שניתן להבין, אין המדובר בניתוח דחוף ומועד ביצועו נדחה לתאריך לא ידוע, באמצע חודש פברואר.

המשיבה התנגדה לעיכוב נרכש ולדעתי הצדק עימה.

לאחר שנים בהן נמשך ההליך הפלילי, נוכח התנהלות המבקש, הגיעה העת כי יתייצב לריצוי עונשו. התיעוד הרפואי בצרוף העובדה כי אין עדין תאריך לניתוח, מה גם שאין מניעה ככל הנראה לדחותו, אינם מצדיקים דחייה נוספת.

עוד אומר כי לא ברור כלל מדוע הבקשה הוגשה רק ימים ספורים לפני מועד ההתיצבות, כשהניתוח אמור היה להיערך ביום 31.12.13.

המזכירות תודיע בדחיפות למבקש ובא כוחו, על מנת שידאג להתייצבותו לאלתר.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.