ע"פ 3853/17 – מאיר זנו נגד מדינת ישראל,ובעניין: נפגעת העבירה
|
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים |
לפני: |
|
|
כבוד השופט ג' קרא |
|
כבוד השופט א' שטיין |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ובעניין: נפגעת העבירה
בקשת נפגעת העבירה להסרת צו איסור הפרסום בתיק; תגובת המשיבה; תגובת המערער |
בשם המערער: |
עו"ד שירן ברגמן |
|
||
|
בשם המשיבה: |
עו"ד הדר פרנקל |
||
|
בשם נפגעת העבירה: |
עו"ד הילה יסקיןברקל |
||
|
|
|
|
|
1. הבקשה המונחת לפתחנו היא בקשתה של נפגעת העבירה בתיק זה, שהוגשה באמצעות באת-כוחה מטעם הסיוע המשפטי, שלפיה נתבקשנו להורות על הסרת צו איסור הפרסום בתיק.
אפרט בתמצית את הרקע לבקשה.
2. בהכרעת דין מיום 13.10.2016 המערער הורשע בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לאחר ניהול משפט הוכחות, בביצוע עבירות מין קשות לאורך שנים בבתו שהייתה קטינה וכן בעבירות אלימות כלפיה בהיותה בגירה, ודינו נגזר ביום 5.4.2017 ל-20 שנות מאסר בפועל ולעונשים נלווים (תפ"ח 135/12).
2
המערער הגיש ערעור הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין. בפסק הדין בערעור שניתן ביום 5.9.2021, נותרה הכרעת הדין על כנה בעיקרה למעט עניין אחד. לאחר הרשעתו של המערער התברר כי בגין עבירות מין שביצע בנפגעת העבירה למעלה מעשור לפני הגשת כתב האישום (הוגש ביום 12.8.2012), נדרש אישור העמדה לדין מאת היועץ המשפטי לממשלה; וכזה לא היה בידי המשיבה בעת הרלוונטית, בניגוד למתחייב מהוראת סעיף 354(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. משכך ולנוכח הכשל שאירע בהתנהלות התביעה בהקשר זה, לא היה בידינו מנוס מביטול הרשעתו של המערער בגין עבירות שבוצעו לפני יום 12.8.2002; ונותרה הרשעתו של המערער ביחס לעבירות שנעברו במהלך השנים שלאחר מועד זה, שלגביהן לא נדרש אישור. בהתאם, הופחת עונש המאסר של המערער והועמד על 15 שנות מאסר בפועל.
3. בבית המשפט המחוזי הוצא צו איסור פרסום והמשפט כולו התנהל בדלתיים סגורות. ברגיל צו כזה ניתן כדי להגן על פרטיותה של נפגעת עבירות מין, לאפשר לה להעיד באופן חופשיולמניעת חשיפתה. עתה, משניתן פסק הדין בערעור מבקשת נפגעת העבירה כי נורה על הסרת הצו, כך שיותר לפרסם את פרטי המקרה ושמו של המערער לא יוותר עוד חסוי. את בקשתה של נפגעת העבירה מנמקת באת-כוחה באומרה כי לעת הזו "פרסום פרטים אלה אינו יכול לפגוע [בנפגעת העבירה], היא מוכנה ורוצה להיחשף והיא אף רואה בפרסום שמו של המערער ועובדות המקרה סיוע עבור ההליך השיקומי והטיפולי אותו היא עוברת בשנים האחרונות.
המשיבה בתגובתה שצורפה לבקשה, תומכת בה. המערער מצדו מסר בתגובתו, כי הוא מתנגד נחרצות לבקשה "מתוך חשש לפגיעה בו ובבני משפחתו".
4. יצוין כי לכתחילה איסור הפרסום נועד להגן על נפגעת העבירה ולא כדי להגן על המערער. זאת לבל תיפגע פרטיותה של נפגעת העבירה ותיחשף זהותה וכדי לאפשר לה להעיד באופן חופשי במשפט. ואולם, כעת נפגעת העבירה הביעה את חפצה באופן חד משמעי כי אין עוד לחסות את הפרשה ואת שמו של המערער שפגע בה.לטענתה זהו שלב חשוב ומשמעותי עבורה אשר יאפשר לה לחזק את בטחונה העצמי ויעזור לה להמשיך בחייה.
3
במצב דברים זה,אנו סבורים כי אין עוד הצדקה לחרוג מעקרון פומביות הדיון –עקרון חוקתי שהוא יסוד מוסד בשיטתנו. כך בהינתן שכיום חלפו למעלה מ-15 שנים מאז המעשים שבוצעו בנפגעת העבירה,ולדבריה היא מבינה היטב את השלכות בקשתה וחפצה בהסרת המסך מן הפרשה ולא עוד להלך בצילה.
5. אנו נעתרים אפוא לבקשה במובן זה שפסק הדין שניתן על ידינו בערעור שהגיש המערער, וכמוהו החלטה זו, יפורסמו תחת שמו. למען הסר ספק, אין באמור כדי להתיר את פרסום הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינו של המערער בבית המשפט המחוזי או כל פרט אחר הנתון תחת איסור הפרסום שנקבע שם. בכל הנוגע להיקף הפרסום של אלה, בידי נפגעת העבירה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, שיחליט בה כחוכמתו.
ניתנה היום, ט' באייר התשפ"ב (10.5.2022).
ש ו פ ט ת |
ש ו פ ט |
ש ו פ ט |
_________________________
17038530_G21.docx זפ
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, 
