1.        שלושת המערערים שלפנינו הורשעו על פי הודאתם בעבירה של יידוי אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977(להלן: החוק או חוק העונשין) ובעבירה של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, והכל בימי מבצע "שומר חומות". שני המערערים בע"פ 475/24 היו קטינים בעת האירוע (מערער 1 בגיל 17.4 ומערער 2 בגיל 16.10) והמערער בע"פ 729/24 היה בגיר בן 18.3 בעת האירוע.

2.        המערערים השתתפו בהפרות הסדר בלילה שבין 11.5.2021-10.5.2021ובידוי אבנים בצוותא חדא עם אחרים לעבר כלי רכב בצומת לקייה בכביש 31, וכן בכביש 6. כלי הרכב לעברם נזרקו האבנים נמלטו מהמקום, תוך שהם מבצעים פניית "פרסה" באמצע כביש 6 ונוסעים במהירות מהמקום, נגד כיוון התנועה. המערערים הגיעו לזירת האירועים בסמוך לזמן שבו נהגת אשר נלכדה ברכבה בשל יידוי האבנים נאלצה להיחלץ מכלי רכבה, ולאחר מכן – הוצת רכבה ונשרף כליל. המערער 1 בע"פ 475/24 אף תיעד חלק מהאירועים בטלפון הנייד שלו, וכשהוזמן לאחר מספר ימים לתשאול בתחנת המשטרה, נשאל לגבי הסרטונים שצילם באירוע ולאחר התשאול, מחק את הסרטונים מהטלפון הנייד ובשל כך הורשע גם בעבירה של השמדת ראיה לפי סעיף 242 לחוק העונשין. על פי כתב האישום, המערערים, במעשיהם הנ''ל, בצוותא עם אחרים, סיכנו חיי אדם בכך שיידו אבנים לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור, והכל מתוך מניע לאומני – אידיאולוגי, במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור, ובמעשה היה סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם ובבטיחות הציבור.כמו כן, המערערים, בצוותא עם אחרים, התקהלו לשם עבירה ומטרה משותפת, והם התנהגו באופן שמפר את השלום, שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום, שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור.

3.       בית המשפט קמא הרשיע את שני המערערים שהיו קטינים בעת ביצוע העבירות והשית עליהם 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ועל המערער בע"פ 729/24 השית בית המשפט קמא 30 חודשי מאסר בפועל. על שלושת המערערים הושתו גם 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורם ממאסר שלא יעברו עבירות בהן הורשעו, וכן שלא יעברו עבירה לפי סעיף 332א(א) לחוק העונשין.

4.       על רכיב המאסר בפועל נסב הערעור שלפנינו. המערערים הדגישו, בין היתר, את המלצות שירות המבחן, את תנאי המאסר הקשים בהם הם נמצאים, את גילם הצעיר, את חרטתם הכנה, ואת שיקולי השיקום וחוסר התוחלת בכך שירצו עונש מאסר בפועל.

5.       דין הערעורים להידחות.

נאמר בקצרה כי לא נעלמו מעיננו התסקירים החיוביים בעניינם של שני המערערים הקטינים והמלצת שירות המבחן לנוער לגביהם. אף לא נעלם מעיננו כי לשלושת המערערים אין עבר פלילי, הם הביעו חרטה כנה והלקו את עצמם על כך שנגררו לאירוע ללא מחשבה תחילה, והם שוהים כיום בתנאי מאסר קשים בכלא "דקל" לאחר שסווגו כאסירים ביטחוניים. למרות כל זאת, איננו רואים מנוס מהטלת מאסר בפועל בגין עבירות שבוצעו בעת מבצע "שומר חומות", על רקע לאומני, שעה שהמדינה נתונה להתקפות מבחוץ. איננו רואים להרחיב בדברים ונפנה את הקורא לע"פ 5124/23 פלוני נ' מדינת ישראל (31.10.2023) ולהנמקות שניתנו באותו מקרה, ונציין כי גם שם היה מדובר בקטין שנגזרו עליו22 חודשי מאסר לאחר שהשתתף באותו אירוע המתואר בכתב האישום שבו הודו המערערים.

בשורה התחתונה, העונש שהוטל על המערערים אינו סוטה מהמדיניות הנוהגת במקרים ובמעשים דומים שארעו בתקופת "שומר חומות". כלל נקוט בידינו שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש שניתן על-ידי הערכאה הדיונית, למעט במקרים חריגים, ולא זה המקרה שלפנינו.

אשר על כן, הערעורים נדחים.

          ניתן היום, ‏י"ב באייר התשפ"ד (‏20.5.2024).

_________________________

24004750_E05.docx  סח