ע"פ 68043-11-24 – מחמד חמארשה נ' מדינת ישראל
ע"פ 68043-11-24
|
||
לפני: |
כבוד השופט חאלד כבוב
|
|
המבקש: |
מחמד חמארשה |
|
נגד
|
||
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
|
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ד' פיש) בת"פ 23542-06-21 מיום 15.10.2024
|
|
תאריך הישיבה: |
י"ד בכסלו התשפ"ה (15.12.2024)
|
|
בשם המבקש: |
עו"ד נאיל זחאלקה
|
|
בשם המשיבה: |
עו"ד ליאת יונינאן
|
|
החלטה
|
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ד' פיש) בת"פ 23542-06-21 מיום 15.10.2024; בגדרו נגזרו על המבקש 4.5 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וענישה נלווית.
רקע והשתלשלות העניינים
1. ביום 29.02.2024 המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה; יידוי אבן על כלי תחבורה; חבלה במזיד ברכב ממניע של גזענות; התפרעות; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בנסיבות מחמירות. זאת, בתמצית, על רקע השתתפותו בהתפרעות המונית ואלימה שאירעה ביום 11.05.2021, בסמוך לכפר קרע, על רקע מבצע "שומר החומות". במהלך האירוע הבחינו חלק מהמתפרעים בנהג בעל חזות יהודית שנקלע למקום ברכבו, ניסו לחסום את נסיעתו ולתקוף אותו. בתוך כך, המבקש ניסה לחסום את מעבר הרכב בכביש, חבט ברכב בידיו ויידה אבן לעבר הרכב שפגעה בחלקו האחורי - כל זאת, ממניע לאומני-אידיאולוגי. לבסוף, המתלונן הצליח להימלט מהמקום בנהיגה.
2. בגזר דינו עמד בית המשפט המחוזי על הפגיעה הקשה בערכים המוגנים כתוצאה מביצוע העבירות, ועל חומרת האירוע על רקע מבצע "שומר החומות". הודגש, כי הגם שלא הוכח כי המבקש תכנן מבעוד מועד להשתתף בהתפרעות, מעת שהלה הגיע למקום הוא בחר ליטול חלק פעיל בהתרחשויות האלימות ותקף את המתלונן, על רקע האווירה העוינת והמתלהמת. נקבע, כי מתחם הענישה בעניינו של המבקש נע בין 8-4 שנות מאסר בפועל. אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, בית המשפט נתן משקל לכך שהמבקש נעדר עבר פלילי; לכך שהינו אב לילדה בת 3 ומפרנס את משפחתו; לכך שבחר לנהל את משפטו, תוך שהובהר כי אין זו נסיבה לחומרה, אך כי אין בכך כדי להקל בעונשו; ולכך שמהתסקיר שהוגש בעניינו עולה כי אמנם המבקש קיבל אחריות למעשיו, אך שלל נזקקות טיפולית כך שלא הובאה המלצה בנדון. בהינתן כל האמור, נגזרו על המבקש 4.5 שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו, לצד מאסר מותנה וענישה נלווית. מועד ההתייצבות למאסר, נקבע ליום 15.12.2024.
הבקשה דנן
3. ביום 09.12.2024 הוגשה הבקשה שלפניי, בגדרה נטען, בין היתר, כי יש לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש, נוכח נסיבותיו האישיות ובהן כי הלה אב לילדים קטינים, לרבות תינוקת שנולדה לאחרונה; כי המבקש מפרנס את משפחתו; מנהל אורח חיים נורמטיבי; ונעדר עבר פלילי. עוד נטען, כי המבקש היה נתון בתנאים שהוקלו עם הזמן, ולא הופרו, כאשר נשקפת בעניינו מסוכנות נמוכה. הודגש, כי הגם שמדובר בעונש מאסר ממושך יש להיעתר לבקשתו, בייחוד נוכח חלוף הזמן, במהלכו לא נפל דופי בהתנהלות המבקש.
זאת ועוד, נטען בהרחבה כי סיכויי הערעור, הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין, גבוהים. כך בין היתר, לשיטת המבקש התשתית הראייתית בתיק איננה מבססת את האמור בכתב האישום; בית המשפט המחוזי שגה במסקנותיו ביחס לטענות הזוטא שהעלה; ישנם פערים משמעותיים בין גרסת המבקש לעדות המתלונן, הרצופה סתירות; מתעוררות סוגיות שונות ביחס לקביעות בדבר הביצוע בצוותא; וכן נטען למחדלי חקירה.
4. להשלמת התמונה יצוין, כי הבקשה שלפניי הוגשה בטרם הוגשו נימוקי ערעור מפורטים, תוך שהתבקש לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל לצורך השלמתם. ביום 09.12.2024 הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד להחלטה אחרת. בדיון שהתקיים לפניי ביום 15.12.2024, חזר בא-כוח המבקש על עיקר טיעוניו בכתב. מנגד, באת-כוח המשיבה טענה כי סיכויי הערעור "לא קיימים", וכי לא מתקיימים שיקולים המצדיקים היעתרות לבקשה. בגמר הדיון, ונוכח בקשת המבקש, הוריתי כי נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 19.12.2024, ולאחר מכן תינתן החלטה בבקשה לעיכוב הביצוע. לאחר ארכה שהתבקשה וניתנה, נימוקי הערעור הוגשו ביום 22.12.2024; ומכאן הכרעתי.
דיון והכרעה
5. הלכה היא כי עיכוב ביצוע עונש מאסר הוא חריג לכלל בדבר ריצוי העונש בסמוך ככל הניתן למועד מתן גזר הדין, כאשר אין בהגשת הערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצועו של עונש המאסר בפועל (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000) (להלן: עניין שוורץ)). לצד זאת, נקבע כי לבית המשפט נתון שיקול דעת להורות על סטייה מכלל זה, בהתקיים נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על האינטרס הציבורי באכיפת גזר הדין באופן מיידי. כך נקבע, כי על בית המשפט לתת דעתו למספר שיקולים בנדון, ובהם לחומרת העבירה ונסיבות ביצועה; לאורך תקופת המאסר שהושתה על המבקש; לטיב הערעור וסיכויי הצלחתו; לעברו הפלילי של המבקש, ולנסיבותיו האישיות; להתנהלותו במהלך ההליכים שהתנהלו נגדו; וכן לשאלה האם הערעור תוקף את הכרעת הדין או את גזר הדין (עניין שוורץ, בעמ' 282-277).
6. לאחר יישום שיקולים אלו על נסיבות המקרה דנן, הגעתי לכלל מסקנה כי אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, דין הבקשה להידחות.
7. לא נעלמו מעיניי נסיבותיו ונתוניו האישיים של המבקש. יחד עם זאת, אל מול אלה ניצבים שיקולים כבדי משקל אשר מטים את הכף במקרה דנן לעבר דחיית הבקשה. זאת, בהינתן משך המאסר הממושך שנגזר על המבקש - 4.5 שנים, וחומרת העבירות בהן הורשע, שאין להקל בהן ראש. די אם יוזכר לעניין זה, כי כאמור בפסק דינו של בית משפט קמא, מדובר באירוע חמור שבוצע על רקע המתיחות הביטחונית ששררה בעת מבצע "שומר החומות", במהלכו המבקש נטל חלק פעיל בתקיפה אלימה של המתלונן על-ידי המון משולהב. אשר לכלל הטיעונים שהשמיע המבקש כנגד פסק דינו של בית משפט קמא, אין זו העת לדון בהם, וברי כי אלה יתבררו במסגרת הדיון בערעור לגופו.
8. אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת. המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 05.01.2025 עד השעה 10:00 בימ"ר קישון, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078.
ניתנה היום, כ"ד כסלו תשפ"ה (25 דצמבר 2024).
|
|
|
