1

השופט א' רובינשטיין:

א.      הערעורים שלפנינו הוגשו על הכרעת הדין והעונשים כאחד. לאחר שמיעת טיעונים הצענו למערערים - והמערער בע"פ 7643/13 יכונה טיטו והמערער בע"פ 7685/13 מלכה - לחזור בהם מן הערעורים על הכרעת הדין, והם נענו. חלקי הערעורים הנסבים על הכרעת הדין נמחקים בזה.

2

ב.     נידרש עתה לערעורים על העונש. עסקינן בפרשת סמים חמורה מאוד, שכללה קילוגרמים רבים של הרואין ושל חשיש שהמערערים היו חלק ממנה, אף כי לא "ראש הנחש"; בראש הפירמידה העבריינית עמדו קצין צה"ל, רס"ן ערן קבלו, ולצדו אבי שלום. המערערים שבפנינו הם היחידים שניהלו משפט הוכחות, בעוד הנאשמים האחרים הגיעו להסדרי טיעון כאלה ואחרים. הרשעתם של המערערים נסבה במידה רבה על שיחותיו של נאשם אחר, שלומי אמויל, עם מדובב. רס"ן קבלו נדון בבית דין צבאי ל – 13 שנות מאסר (ערעורים תלויים ועומדים בבית הדין הצבאי לערעורים) ואבי שלום נדון ל-11.5 שנות מאסר וערעורו נדחה בבית משפט זה (ע"פ 6371/12- 10.12.13); שלומי אמויל נדון ל- 5.5 שנות מאסר ואף ערעורו נדחה בע"פ 9145/12 (10.12.13). לא נפרט עונשיהם וערעוריהם של נאשמים אחרים, שהיו במקום נמוך יותר במדרג הפרשה. נציין כאן, כי במסגרת הסדר הטיעון המפליל אמויל צומצמה כמות ההירואין שבגינה הורשע לשלושה ק"ג, בעוד המערערים דנא נותרו ב-10 ק"ג, דבר שיש בו כדי להתמיה גם כשעסקינן בהסדר טיעון של יצוין כי למערער טיטו נוספו עוד עבירות של סחר בסמים.

ג.      בית המשפט קמא קבע למערער טיטו על מכלול העבירות מתחם ענישה שבין 10 ל-15 שנות מאסר, ולמערער מלכה מתחם שבין 6 ל-9 שנות מאסר . נומק כי אין הם זכאים להפחתה לאחר שניהלו הוכחות, ואין עקרון אחידות הענישה כלפי אחרים בפרשה חל איפוא כשלעצמו, אך יש לבחון עניינם מול נאשמים אחרים לגופו. בית המשפט סבר כי עונשם של המערערים צריך להיות פחות משל שלום (שנדון כאמור ל-11-5 שנות מאסר), וחלקו של מלכה קטן משל טיטו; למלכה עבר פלילי מכביד, לטיטו לא היה עבר לפני כן. נאמר עוד, כי עונשו של אמויל אינו יכול לשמש אמות מידה, נוכח הסדר הטיעון שאליו הגיע. על כן נדון טיטו ל-11 שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 70,000 ₪. מלכה נדון ל-7.5 שנות מאסר ו-18 חודשי מאסר על תנאי.

3

ד.     טיטו טען בפנינו לעונש, כי יש להחיל את עקרון אחידות הענישה, ואין די בפער של שישה חודשים בינו לבין שלום, שנדון כאמור ל-11.5 שנות מאסר. נטען כי לטיטו עבר נקי, הוא שירת בצה"ל והתנהגותו במאסרו ראויה. לעניין מלכה נטען, כי ההפרש בין אמויל (5.5 שנים) לבינו (7.5) גדול מדי, וכי עונשו של מלכה הועצם על-ידי היותו כרוך בפרשה עם אחרים, דבר שהחמיר את ענישתו יתר על המידה, ומצבו הכלכלי (ייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית) מעיד על כך שלא נהנה מפירות העבירה.

ה.    מטעם המדינה נטען, כי העונש שהושת נמוך ביחס לעבירות החמורות מאוד שבהן עסקינן; אין המערערים זכאים ליהנות מהקלות להן זוכים בעלי הסדר טיעון, ולגבי טיטו יש לזכור את עבירות הסמים הנוספות, ולגבי מלכה – את עברו הפלילי; ואשר לאמויל, הוא שהפליל, ויש גם לכך משמעות; ואשר לאישום אמויל בשלושה ק"ג מול 10 ק"ג, המדובר בהסדר טיעון שאליו הגיע.

ו.      לאחר העיון החלטנו להפחית במידת מה מעונשם של המערערים. אכן, מדובר בעבירות סמים חמורות ביותר, ופשיטא שעל העונש לכלול שנות מאסר ארוכות. ערים אנו גם לכך שהמערערים ניהלו הוכחות ואינם זכאים להקלה הכרוכה בהסדר טיעון, אך נציין כי היום בחזרתם מן הערעורים קיבלו עליהם את הדין ואת האחריות הכרוכה בו. חרף החומרה, סברנו איפוא כי יש מקום להקלה מסוימת למערערים. פער של שישה חודשים בלבד בין טיטו לשלום, מראשי הפירמידה העבריינית כאמור, נראה גדול מדי אף בהתחשב בהודיית שלום. החלטנו כי ניתן להעמיד את מתחם הענישה לגבי טיטו בין 8 ל-15 שנות מאסר, ואנו מעמידים את מאסרו על תשע שנים ושלושה חודשים, תוך שהבאנו בחשבון גם את התיקים האחרים, המאסר על תנאי בעינו וכן גם הקנס (שאיננו מתערבים בו חרף בקשת הסניגור). אשר למלכה, סבורים אנו כי אכן עונשו צריך להיות גבוה משל אמויל אך לא במידה רבה, איננו מתערבים במתחם הענישה, ונעמיד את העונש על שש שנות מאסר. המאסר על תנאי בעינו.

ז.      הערעורים בקשר לעונש מתקבלים במידה מתונה לפי האמור.

    ניתן היום, ‏י' בטבת התשע"ה (‏1.1.2015).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  13076430_T07.doc