בשם המערערת: עו"ד נביל דאהר

בשם המשיבה: עו"ד נועה בורג

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט זה במסגרת עפ"א 68906-07-23 מיום 30.7.23 על החלטת בית משפט השלום בעכו בצה"מ 68227-03-22.

למען הסדר יצוין שבהחלטת בית המשפט המחוזי נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה על הסף כיוון שלא הוגש ערעור על ההחלטה שאת ביצועה ביקשה המערערת לעכב. בנוסף צוין, שהבקשה לא פירטה ולו טענה אחת שמצביעה על טעות בהחלטת בית משפט קמא. כמו כן, נדחו הטענות שצו הריסה ככל שיינתן, לא יבוצע. צוין עוד שהחלטת בית משפט קמא הייתה מנומקת בהרחבה וכי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה רק ביום 30.7.23, 30 ימים לאחר שחלף משך עיכוב הביצוע שנפסק על ידי בית משפט קמא.

בבקשה ציין ב"כ המערערת שהמערערת פנתה אליו באופן בהול כדי לטפל בערעור, היות ועורך דינה הקודם אינו מתפקד בגלל מצבו הרפואי. תואר שביום 17.3.22 הודבק צו הריסה מינהלי על המבנה נשוא ההליך השייך לה ולכשנודע לה אודות הצו הפסיקה את המשך הבניה. צוין עוד שב-30.3.22 הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה ובקשה לביטול צו ההריסה הוגשה ביום 3.4.22. שתי הבקשות נדחו על ידי בית המשפט. נטען שביום 7.7.22 התנהל דיון בפני בית משפט קמא - דיון לא פורמלי, כאשר נטען שב"כ המשיבה טען שלא יבצעו צו הריסה אך מבקשים שתהיה החלטה בעניין. בכפוף למצג זה נטען שהמערערת הסכימה למתן צו הריסה. נטען עוד שב-4.5.23 ב"כ המערערת הקודם אושפז, והוחלף ע"י עו"ד שאינו מכיר את התחום ונסיבות המקרה. נטען שהתנהלות זו גרמה לפגיעה בזכויותיה של המערערת שלא זכתה להליך הוגן. נטען שרק לפני מספר ימים נודע לבא-כוחה הנוכחי על החלטת בית משפט קמא מיום 1.5.23, וזאת כאשר משטרת ישראל התחילה להתקשר למערערת ולאחים שלה והודיעו להם כי בכוונתם להרוס את הבניין. נטען שעורך הדין הקודם הגיש ערעור ללא בקשה להארכת המועד ומסיבה זו, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. נטען שהמערערת פנתה לבא-כוחה הנוכחי בעקבות האמור לעיל ונטען שבמידה ויבוצע צו ההריסה ייגרם למערערת נזק בלתי הפיך.

נטען שסיכויי הערעור והעיון החוזר טובים. נטען עוד שנפלו ליקויים רבים בהחלטת בית משפט קמא והיו נתונים רבים שבית המשפט לא נתן להם משקל ונטען שמתן ארכה להגשת ערעור ייתן למערערת סיכויים לבטל את צווי ההריסה. נטען שמי שחתם על צו ההריסה לא היה מודע שבאותה שכונה קיימים עשרות בתים ללא היתר ושהעירייה מקדמת תכנית "ואדי אלת'ור" עוד משנת 2016 ושנמצאת על פי הטענה בשלב מתקדם מאוד. נטען לאכיפה בררנית כאשר נטען שאין בית בקרבת מקום למבנה נשוא ההליך שנהרס-- כך נטען להגנה מן הצדק ואפליה כלפי המערערת. כמו כן נטען לשיהוי בטיפול בתכניות שיאפשר בניה חוקית במקום ושיהוי באכיפת החוק ביחס למבנים שלא ניתן להם היתר.

המדינה טענה שאין מקום להתערב בהחלטה מהנימוקים שפורטו על ידי בית המשפט המחוזי, ובנוסף כיוון שלא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא שמצדיק עיכוב ביצוע.

ראשית, יוער שלא מצאתי שהוגש ערעור על ההחלטה שאת ביצועה מבקשים לעכב, כפי שכבר הוער בהחלטה הקודמת.

מעבר לכך, צו ההריסה ניתן על פי הסכמת הצדדים כפי שנרשם בפרוטוקול מיום 7.7.22. המערערת לא ביקשה לתקן את הפרוטוקול ולא ניתן לקבל טענות הנוגדות את האמור בו.

עוד יצוין שבהחלטתו מיום 1.5.23 בית משפט קמא פירט את הטעמים לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע: משמעות ההסכמה שהייתה למעשה דחייה של הבקשה לביטול צו ההריסה; האפשרות שעיכוב הביצוע יהיה למשך 6 חודשים לכל היותר, כאשר במקרה זה אין צפי לאישור תכנית ובוודאי לא בתוך התקופה האמורה; שאין צפי למתן היתר בניה ושאין מדובר במקרה חריג שיצדיק למרות זאת עיכוב ביצוע; שנסיבותיה האישיות של המערערת, עם כל הקושי האישי שיש בהן אינן משנות את המצב המשפטי הבסיסי ביחס לחוקיות צו ההריסה והעדר הטעמים לעיכוב ביצוע על פי דיני התכנון.

הבקשה לעיכוב ביצוע לא הצביעה על פגם שנפל בהחלטת בית משפט קמא.

כתוצאה מכל האמור, אין אפשרות לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה.

ניתנה היום, כ' אב תשפ"ג, 07 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.