1

מהות הערעור: ערעור על גז"ד של בימ"ש השלום באשדוד (בפני כב' השופטת ג. שלו) בת.פ. 44855-07-13 מיום 25/12/13

נוכחים: המערער וב"כ עו"ד סמילה

ב"כ המשיבה עו"ד שיפר

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו ולאחר שתוקן כתב האישום במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הפרת הוראה חוקית, מעשי פזיזות ורשלנות ברכב, נהיגה בזמן פסילה, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה באופן השולל את השליטה ברכב ונהיגה ללא פוליסת ביטוח. בגין מעשיו אלה, נדון המערער ל-21 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לעונשי מאסר מותנים, לפסילה ולפסילה על תנאי וכן לתשלום פיצוי וקנס. על חומרת העונש הוגש הערעור שבפנינו, כאשר עיקר הטיעון מופנה כלפי עונש המאסר בפועל.

2

מעובדות כתב האישום בהן הודה המערער, עולה כי בתאריך 18/7/13, בסמוך לשעה 04:10, נהג הנאשם ברכב בתוך העיר אשדוד, למרות שידע שהוא פסול מלנהוג ולמרות שהיה עליו לשהות בתנאי מעצר בית במושב עוזה. כאשר המערער הגיע למחסום משטרתי פלילי שהוצב ברחבי העיר אשדוד והתבקש על ידי שוטר לעצור בצד, הוא תחילה עצר את הרכב, מסר שם אחר לשוטר שביקש את פרטיו, וטען שאין ברשותו מסמכי רכב ואינו זוכר את מספר תעודת הזהות שלו. השוטר שהיה במחסום ביקש מהמערער לדומם את המנוע ולצאת מהרכב, אך הנאשם החל לצעוק וסירב לבקשת השוטר. אז הצטרף מתנדב משטרה לשוטר וכאשר המערער סירב פעם נוספת לדומם את המנוע, הכניס המתנדב את ידו לרכב על מנת לדומם את המנוע. אז הזיז הנאשם את ידו של המתנדב, החל בנסיעה ותוך כדי כך עלה עם גלגל הרכב, על רגלו הימנית של המתנדב ובבריחתו מהמקום עלה על דוקרנים. בעקבות מעשים אלו, נגרמו למתנדב חבלות של ממש ברגלו והמערער נתפס זמן מה לאחר מכן בעקבות מרדף של השוטרים אחריו, מרדף במהלכו ביצע המערער עבירות תעבורה שונות ונהג בפזיזות.

לטענת ב"כ המערער, העונש שהוטל על מרשו חמור יתר על המידה ואיננו תואם את רמת הענישה המקובלת בעבירות כגון אלה. הוא צירף לעיונינו אסופת פסיקה וציין כי המערער, מאז מאסרו האחרון, שיקם את דרכיו ומפרנס את אימו ואת ילדתו. הסנגור אף הפנה לתסקיר שירות המבחן באשר לנסיונות שיקומו של המערער וביקש להקל בעונש המאסר בפועל שהוטל על מרשו.

לעומתו סבור ב"כ המשיבה, כי העונש ראוי בנסיבות העניין תוך שהוסיף וטען כי מתחמי הענישה שנקבעו ע"י ביהמ"ש השלום אפילו מקלים עם המערער, כך שניתן היה אף להחמיר עימו מעבר לענישה שנקבעה בתיק זה.

אין חולק כי העבירות שביצע המערער הן חמורות ואף הסנגור לא טען אחרת. המערער נהג בזמן פסילה, סיכן את הציבור ואף פגע במהלך נהיגתו הפזיזה במתנדב וגרם לו לנזק ברגלו. כל זאת עשה המערער בזמן שהפר הוראה חוקית של בית המשפט, וככל הנראה נוכח ידיעתו כי הוא מפר את הוראת ביהמ"ש כך שרצה לברוח מהשוטרים ולהמנע מעבירה אחת תוך כדי גרימה של עבירות נוספות.

למערער הרשעות קודמות הן בתחום הפלילי, כאשר בעבר ריצה עונש מאסר ממושך, אך בעיקר גם בתחום התעבורתי שם יש לו עשרות הרשעות קודמות בשורה ארוכה של עבירות. גם תסקיר שירות המבחן, הגם שאיננו שלילי במיוחד מציין כי אין מקום לבוא בהמלצה טיפולית על המערער אלא יש להטיל עליו עונש מוחשי וכן מאסר מותנה כעונש מרתיע לעתיד. יחד עם זאת העריך שירות המבחן כי המערער מנסה, מאז מאסרו לשקם את חייו, כאשר המאסר האמור טילטל את חייו ואת כל בני משפחתו. המערער חש מאז מעצרו אכזבה מכישלונו ומכך שהוא מתקשה לעמוד בגבולות פנימיים וחיצוניים.

3

העונש שהוטל על המערער לכשעצמו, איננו חמור יתר על המידה, נוכח המעשים שביצע אולם, בשל ניסיונותיו של המערער לשקם את חייו ולאור הפנמתו את חומרת המעשים, סברנו כי ניתן להקל מעט בעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, כדי לשלוח לו מסר מעודד למען ימשיך בדרך חיובית.

אשר על כן, אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל של 18 חודשים במקום 21 חודשים, כאשר יתר הוראות גזר דינו של בית משפט קמא נותרות על כנן.

#3#>

הוקלדעלידיטובהשרגא