1

נוכחים:

המערערים ובא כוחם עו"ד אהוד הוכמן

ב"כ המשיבה עו"ד שלמה קלימיאן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערערים הורשעו על פי הודאותיהם בת"פ 26347-09-12 (בימ"ש השלום בפתח תקווה) בהברחת 175 זוגות אופניים חשמליים תוך כדי הגשת רשימון כוזב ומסירה בהצהרה שהוגשה לפקיד מכס אימרה שאינה נכונה ונידונו, על פי הסדר טיעון, שאינו מתייחס לעניין הקנס שהוא נושא הערעור ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ל- 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין ולתשלום קנס בסכום של 40,000 ₪ על ידי כל אחד מהמערערים, הוא נושא הערעור.

ב"כ המערערים טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בימ"ש קמא לא נתן משקל מתאים לעובדה שמקור הפרנסה של המערערים הוא מקור פרנסה אחד שבו תלויה פרנסתם ופרנסת משפחותיהם כך שבהטלת קנס של 40,000 ₪ על כל אחד מהם הטיל למעשה קנס של 120,000 ₪ על כל אחד מהם.

עוד טוען ב"כ המערערים כי המערערים ספגו מכה כלכלית קשה ביותר כאשר האופניים בשווי של 55,000 דולר הוחרמו והושמדו, ובנוסף הם נשאו במיסוי בסך 40,000 ₪, כאשר הכספים שולמו על ידם באמצעות הלוואה בנקאית שלקחו והם נדרשים להחזיר אותה.

2

ב"כ המערערים טוען גם כי בימ"ש קמא לא נתן משקל מתאים לעובדה שבנוסף לקנס שהוטל על כל מערער יהיה עליו לרצות עונש מאסר של 6 חודשים, אמנם זה אחרי זה, אך הדבר עלול לפגוע בעסק המשותף של מוסך לתיקון אופנועים וקטנועים שמנהלים המערערים.

ב"כ המשיבה מתנגד להפחתת סכומי הקנסות שהוטלו על המערערים וטוען שבימ"ש קמא התחשב במידה הראויה בהיותם מנהלים עסק אחד כאשר הטיל עליהם לבצע עבודות שירות זה אחר זה על מנת לא לפגוע בעסקם.

כמו כן טוען ב"כ המשיבה כי לא מדובר רק בהשתמטות מתשלום מיסים אלא חומרת העבירה בה הורשעו המערערים נעוצה בכך שהם התכוונו לייבא ארצה אופניים חשמליים שהשימוש בהם בארץ בגלל ההספק הגבוה שלהם, דבר שמאפשר להם לנסוע במהירות גבוהה שיש בה כדי לסכן את המשתמשים בדרך.

עיון בגזר הדין של ביהמ"ש קמא מעלה כי הוא קבע נכונה את מתחם הענישה ואת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, דהיינו, את היות העבירה עבירה מתוכננת, את חלקם השווה של כל המערערים בביצועה ואת הסיכון הבטיחותי שיש בהברחת אופניים חשמליים כפי שניסו המערערים להבריח.

בימ"ש קמא לא התעלם מהפגיעה של הקנס במערערים, לרבות בשל גילם, ומהנזקים הכלכליים שנגרמו למערערים בעקבות חילוט האופניים וירידת הכסף ששילמו עבורם לטמיון.

בימ"ש קמא התחשב בעברם הנקי של המערערים ובהודאותיהם בהזדמנות ראשונה אך חרף האמור בסיפא עמ' 9 לגזר-הדין, נראה לנו שבימ"ש קמא לא לקח בחשבון במידה הראויה את העובדה שיש לראות במערערים כיחידה כלכלית אחת לצורך חישוב הקנס שהוטל על כל אחד מהם, וגם בהתחשב בנסיבות המחמירות שמנה ביהמ"ש קמא, ואשר אנו שותפים להם, ובצורך להגן על האינטרסים המוגנים כפי שנקבע על ידו, מדובר בקנס שהוא חורג באופן המצדיק התערבותה של ערכאת ערעור.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי כל מערער ישלם קנס בסכום של 30,000 ₪ או 75 ימי מאסר תמורתם, וזאת ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כפי שנקבעו על ידי בימ"ש קמא.

יתר חלקי גזר הדין בת"פ 26347-09-12 (בימ"ש השלום בפתח תקווה) יעמדו בתוקפם.

3