1

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אורי בן-דור) מיום 2.10.13 בת"פ 4953-05-12.

            כללי

1.         המערער, בן 23, הורשע על יסוד הודאתו בחבלה במזיד ברכב, שביצע ביום 17.9.11. על פי עובדות כתב האישום, המערער יצא ממועדון ונסע בעקבות רכב מסוג מונית, זרק לעברה לבנה שניפצה את השמשה האחורית. המערער הורשע והושת עליו קנס ופיצוי למתלונן. הערעור מופנה כנגד ההרשעה.

            הערעור

2.         סנגורו של המערער טוען כי יש להימנע מהרשעת המערער, לבטל את העונש שהושת עליו ולחייבו ב - 160 שעות שרות לתועלת הציבור. לטענתו, המערער הינו אדם נורמטיבי, הנמצא בתחילת דרכו בחיים, אשר הרשעה בפלילים תקשה על השתלבותו בחברה כאזרח מועיל. שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעת המערער ופירט כי הרשעה עלולה לפגוע באופן משמעותי בדימויו העצמי. לטענת הסנגור, יש להתחשב בכך שהמערער קיבל אחריות על מעשיו, הודה במיוחס לו בכתב האישום, אין לו עבר פלילי ולא נפתחו נגדו תיקים נוספים.

תסקיר שירות המבחן

3.         שירות המבחן התרשם כי המערער הינו אדם נורמטיבי, אשר לקח אחריות והודה במיוחס לו, והסביר כי מעשיו נעשו בתגובה אימפולסיבית ובלתי שקולה לנוכח גידופים גזעניים שספג מנהג המונית.

            דיון

3.         דין הערעור להידחות.

2

לזכות המערער יש לזקוף את גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, העובד למחייתו ומפעיל מזנון בבית ספר. כמו כן, המערער לקח אחריות על מעשיו והודה בכתב האישום ושירות המבחן העריך כי העבירה שביצע המערער הנה חריגה לאורחות חייו. ברם, לחובתו של המערער יש לזקוף את חומרת העבירה, אותה ביצע על רקע השפעת אלכוהול. בגזר הדין פורט כי המערער יצא ביחד עם אחר ממועדון והשניים דלקו אחר נהג מונית על רקע סכסוך שפרץ ביניהם. בין אם העבירה בוצעה על רקע העלבת המערער על רקע גזעני או אחר, אין בכך כדי להצדיק תגובה אלימה ומסוכנת, כתגובתו של המערער. המערער השליך לבנה לעבר המונית, שבאופן מקרי פגעה בשמשה האחורית, אך יכלה לפגוע בעוצמה בנהג המונית. עוצמת המכה היתה חזקה די כדי לנפץ את זכוכית השמשה, וגם יש בכך גם כדי ללמד על חומרת המעשה. כל זאת ביצע המערער תחת השפעת אלכוהול לאחר שיצא מבילוי במועדון עם חברו. בענייננו, גוברים האינטרסים הציבוריים על הרתעה וגמול ומתחייבת ענישה מרתיעה שתהלום את חומרת המעשה. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט אדמונד לוי בע"פ 1132/07 מקונן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) (2007), כדלקמן:

"למרבה הצער, עבירות אלימות במועדונים, בהן מעורבים צעירים, ולא פעם צעירים ללא עבר פלילי, הפכו למעשה של יום ביומו, בתי המשפט מצווים לתרום את תרומתם לעקירת נגע האלימות בדרך של ענישה מרתיעה"
(פסקה 5 לפסק הדין).

אשר-על-כן, הרשעת המערער נותרת בעינה.

ניתן היום, ה בשבט התשע"ד, 06 בינואר 2014, בהעדר הצדדים.