1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד אבי בר-עם

ב"כ המשיבה עו"ד מיקי פורן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער, נאשם 1 בת"פ 24875-02-12 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) הורשע על פי הודאתו בעבירות של שהייה בלתי חוקית ושימוש באישור שהייה מזויף נושא האישום הראשון, ובעבירות של קבלת ברזל גנוב במשקל של כ- 6 טון בשווי של 25,200 ₪, שהושג בעוון, ובזיוף תעודת משלוח שמסר על מנת לקבל את הברזל.

המערער נידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל ול- 7 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל והטענה העיקרית בפי ב"כ המערער, לאחר שהוצג בפנינו גזר-הדין בת"פ 24972-02-12 (בימ"ש שלום כפר-סבא), כי בימ"ש קמא החמיר עם המערער לעומת 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שהוטלו על עאטף, שהיה השומר ולטענת ב"כ המערער המנהל של אתר הבנייה ממנו קיבל המערער את הברזל הגנוב.

ב"כ המערער טוען עוד בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בימ"ש קמא כאשר ייחס חומרה לעבירת הזיוף של תעודת המשלוח שכן המערער קיבל את תעודת המשלוח מקבלן וסבר שמדובר בתעודת משלוח כשרה.

ב"כ המערער טוען בעניינו של עאטף כי מדובר במי שיש לו עבר פלילי בעבירות רכוש ותסקיר המבחן לגביו היה שלילי ומשכך אין הצדקה להחמיר עם המערער יותר מאשר בית המשפט קמא, במותב אחר, הטיל על עאטף.

2

ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונשו של המערער וטוען כי עונש המאסר שהוטל על המערער היה במסגרת הסדר טיעון של טווח, אמנם ברף העליון, אך אין כל נימוק להתערב בעונש שכן עניינו של המערער שונה מעניינו של הנאשם 2 בתיק נושא הערעור ושונה גם מעניינו של עאטף בכל הקשור לחלקו בביצוע העבירה נושא האישום השני, וכאשר מצטרפות אליה העבירות של שהייה בלתי חוקית ושימוש באישור שהייה מזויף נושא האישום הראשון.

כמו כן מצביעה ב"כ המשיבה על כך שהמערער כבר ריצה 15 ימי מאסר בגין שהייה בלתי חוקית ו- 40 ימי מאסר בגין כניסה לשטח סגור בעוד עאטף לא ריצה עונשי מאסר.

עיון באישום השני והשוואת חלקו של המערער לחלקו של עאטף בביצוע העבירות נושא האישום השני, מעלה כי חלקו של המערער היה רב מחלקו של עאטף, שכן גם עאטף היה השומר באתר הבנייה שכיוון את המשאית עליה הועמס הברזל הגנוב וגם אם הוא נטל יחד עם נהג המשאית מס' רב של עמודים ורשתות ברזל במשקל של 9 טון בשווי 25,200 ₪, הרי הברזל הוזמן על ידי המערער, שאף שילם תמורתו 4,500 ₪ ואף הציג בפני מי שקיבל את התשלום מסמך מזויף שנחזה להיות תעודת משלוח.

להתנהגות זו נושא האישום השני מצטרף, כאמור, באישום הראשון, לפיו שהה המערער באופן לא חוקי בתחומי מדינת ישראל במשך חודש, תוך שהוא עושה שימוש באישור שהייה מזויף.

יש בצירוף האישומים שמתייחסים לגבי המערער ואשר רק חלק מהאישום השני מתייחס לעאטף, כדי להצדיק החמרה בעונשו של המערער, לעומת עונשו של עאטף, כאשר המערער הורשע בעבר בעבירה של שהייה בלתי חוקית ונידון ל- 15 ימי מאסר שלא הרתיעו אותו מלחזור ולהיכנס לתחומי מדינת ישראל ולפגוע ברכושו של אחר.

3

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.