1

מהות הערעור:           ערעור על גז"ד של בימ"ש לתעבורה באשקלון (בפני כב' השופט ש. לייבו) בת.פ. 2257-10-12 מיום 26/1/14

נוכחים: המערער וב"כ עו"ד חיימוביץ ליאור

ב"כ המשיבה עו"ד דרנבויים

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על סמך הודאתו בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. מדובר באיומים שנאמרו באולם ביהמ"ש כלפי התובע, וזאת לאחר שביהמ"ש דן את המערער במסגרת תיק אחר לעונש מאסר. בסיום הדיון, פנה המערער אל הנוכחים באולם וצעק "שרמוטות כולכן" ולאחר מכן פנה אל התובע ואמר לו "אתה השרמוטה הכי גדולה אותך אני אזיין אישית". בגין מעשיו אלה, נדון המערער לעונש מאסר של 6 חודשים, במצטבר לעונש המאסר אותו הוא מרצה במסגרת התיק האחר. על חומרת העונש הוגש הערעור שבפנינו.

ב"כ המערער טען הן כנגד מתחם העונש שנקבע; הן כלפי העונש עצמו; והן כלפי אופן הפעלת המאסר, דהיינו במצטבר כולו.

ב"כ המשיבה סברה שאין מקום להתערב בפסק דינו של ביהמ"ש.

2

לאחר עיון בהודעת הערעור, בטענות הצדדים ובגזר דינו של בימ"ש קמא לא מצאנו כי יש מקום להתערב במתחם העונש שנקבע, אשר לוקח בחשבון נסיבות רלבנטיות חשובות לקביעת המתחם. ביהמ"ש צדק כאשר סבר שיש מקום להחמיר במקרים בהם האיומים מופנים כלפי עובדי ציבור, כאשר מדובר בנסיבה רלבנטית כמצויין בתיקון מספר 113 לחוק העונשין.

יחד עם זאת, ולאחר שדברי המערער נאמרו מתוך כעס רגעי והוא לקח אחריות על מעשיו מיד לאחר שהדברים נאמרו, אנו סבורים, כי יש מקום להקל במעט באופן ריצוי המאסר.

3

אשר על כן, אנו קובעים כי עונש המאסר בפועל של 6 חודשים שנגזרו על המערער, ירוצו חציים בחופף וחציים במצטבר, כך שסך הכל על המערער לרצות עוד 3 חודשים במצטבר לעונש המאסר אותו הוא ריצה בעת שנגזר דינו.

יתר הוראות גזר הדין יוותרו על כנם.

הוקלד על ידי טובה שרגא