1

בפני:   כב' הנשיאה דבורה ברלינר, אב"ד

            כב' השופט ג'ורג' קרא, ס"נ

            כב' השופטת מרים סוקולוב

נוכחים:

ב"כ המערערת - עו"ד ארז ליכטנברג

המשיבה וב"כ עו"ד גואד נאטור

משיב 1 - נאשם  אימן תקרורי

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.         בתאריך 22.6.13 החזיק המשיב בדלת תא הנהג שברכבו אגרופן מתכת. נגד המשיב הוגש כתב אישום שבו יוחסה לו עבירה על-פי סעיף 186(א) לחוק העונשין, דהיינו החזקת אגרופן

או סכין למטרה לא כשרה.

בית משפט קמא (כב' השופט צ' עוזיאל) קיבל באשר למשיב תסקיר של שירות המבחן ובסופו של יום, החליט להימנע מהרשעתו. המשיב חויב לחתום על התחייבות בסך 1,500 ₪ וכן נקבע כי יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות.

2.         על החלטתו של בית משפט קמא להימנע מהרשעה כמו גם על הענישה שהוטלה עליו מערערת המדינה בפנינו.

2

המדינה מפנה בעיקר לאמירה הערכית שבאה לידי ביטוי בהימנעות מהרשעה. המשיב אכן נטול הרשעות קודמות. לא היתה מחלוקת באשר לנורמטיביות שבדרך חייו לפני ואחרי ביצוע העבירה הנוכחית. עדיין מפנה המדינה לאופיו של כלי המשחית שבו החזיק. מדובר באגרופן. לא ניתן לחזות מתי יתעורר רצונו של המחזיק באגרופן לעשות בו שימוש. שימוש במכשיר זה יכול להעמיד חיי אדם בסכנה. בתי המשפט על כל ערכאותיהם עמדו על הצורך להרתיע מפני החזקת סכין או אגרופן בשל החשש כי אגרופן המוחזק על-ידי פלוני, יכול בקלות רבה להפוך דרכו לכלי נשק המכוון כנגד אלמוני. הדינמיקה במקרים אלה היא מהירה ביותר. למשיב אין נסיבות מיוחדות שיכולות לשאת על גבן את משקל ההחלטה לסיום ההליך ללא הרשעה. הוא אכן למד ותכנן את עתידו המקצועי, אולם הנזק שייגרם לו איננו כזה שניתן בשלו בלבד להסתפק באי הרשעה.

3.         הסנגור מפנה לנימוקים המופיעים כחלק מגזר-הדין. בית משפט קמא עמד אף הוא על הנורמטיביות בדרך חייו של המשיב שבפנינו. המשיב סיים לימודי תיכון עם בגרות מלאה בשעה שהיה בפני בית משפט קמא, היה מצוי בשנה שלישית ללימודי הנדסת מכונות, בכוונתו לעסוק בתפקיד של בוחן רכב. עד לדיון בפנינו המשיב כנראה סיים את לימודיו. הוא ניגש לבחינות גמר בקורס לנהגי רכב כבד. כאמור, בכוונתו להיות בוחן רכב. אפשרות זו תיחסם בפניו אם תהיה הרשעה בעברו. במובן זה ההרשעה תחבל בעתידו. לפיכך סבר בית

משפט קמא כי הכף נוטה לקראת הימנעות מהרשעה וכך נהג. אליבא דהסניגור - אין מקום להתערב באיזון שערך בית המשפט ובהחלטתו.

3

4.         לצערנו, נראה לנו כי אין מנוס מקבלת ערעור המדינה לפחות בהיבט של דרך סיום ההליך, קרי: הרשעתו של המשיב. אמרנו לצערנו משום שמקובל עלינו האמור בתסקיר. התמונה המצטיירת כי אכן המשיב הוא אדם נורמטיבי, הוא למד, דרך חייו איננה מצביעה על הסתבכות בעבירות לא לפני ולא אחרי האירוע נושא כתב האישום הנוכחי. אנו יוצאים מנקודת הנחה כי תוכניותיו של המשיב באשר לעתידו יכול ותיפגענה כתוצאה מהרשעתו. עדיין אין בכך כדי להביא לכלל מסקנה כי זהו המקרה להימנעות מהרשעה. כפי שציין גם בית משפט קמא וציין כל שופט שעסק אי פעם בסוגיה זו, הכלל הוא כי עבירה שבוצעה הרשעה בצידה ורק לעתים נדירות וחריגות יטה בית משפט ממושכלת יסוד זו. איננו סבורים כי זהו המקרה. הדגש מושם על אופיו של "המכשיר" האסור שמדובר בו. אין כל סיבה שבעולם שאדם יחזיק באגרופן. כאשר מדובר בסכין מועלה לא אחת הטיעון כי ניתן לעשות בו שימוש גם למטרות שאינן פסולות. כאשר מדובר באגרופן אפילו אמירה זו אינה נכונה. אגרופן נועד אך ורק לשימוש אסור ולא היתה כל סיבה שהמשיב יחזיק אותו ברכבו. הטיעון כי המשיב קנה את המכשיר באקראי וללא תשומת לב למהותו, היא טענה שספק אם ניתן לקבלה. מכל מקום, המשיב הודה בהחזקת אגרופן למטרה לא כשרה ובכך סוף פסוק לסוגיה זו. אגרופן הוא כלי משחית מדרגה ראשונה, הנזק הגלום בשימוש בו איננו טעון הבהרה והתמונה המצויה בתיק מדברת בעד עצמה.

5.         באשר לנזק שייגרם למשיב, לא שוכנענו כי מדובר בנזק שיכול להכתיב את התוצאה הסופית בתיק. ההכשרה המקצועית שרכש המשיב יכולה לשמש אותו לצרכים רבים, גם אם האפשרות להיות בוחן תנועה לא תהיה רלוונטית לגביו. מכל מקום, אין לנו אלא להפנות בהסכמה לדבריו של השופט ג'וברן ברע"פ 4079/10 ג'בשה נ' מדינת ישראל: "ייתכן וכתוצאה מהרשעה זו תיפגע דרכו המקצועית של המבקש, אולם ראוי היה כי ישקול תוצאה זו בטרם מעשה...".

ועל כך נוכל לומר רק ואידך זיל גמור.

סוף דבר, אנו מקבלים את ערעור המדינה ומרשיעים את המשיב בעבירה שיוחסה לו. בהיותנו ערכאת ערעור שאיננה ממצה את הדין עם משיבים, אנו מסתפקים בענישה שהוטלה על-ידי בית משפט קמא ואיננו מוסיפים כל רכיב עונשי נוסף.

ניתן והודע היום כ' שבט תשע"ה, 09/02/2015 במעמד הנוכחים.

4

הוקלד על ידי סימונה אלפסי