1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' שמעוני) מיום 27.9.17 בת"פ 17454-02-16.

כללי

1.       המערער הורשע על יסוד הודאתו בתקיפה סתם, הסגת גבול פלילית, היזק לרכוש במזיד ואיומים. על המערער הושתו העונשים הבאים: ארבעה חודשי מאסר על תנאי בגין כל אחת מהעבירות בהן הורשע, 200 שעות של"צ, פיצוי למתלונן בסך 6,000 ₪ וחתימה על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪. הערעור מופנה כנגד ההרשעה וכנגד רכיב הפיצוי למתלונן.

2.       ואלה המעשים: ביום 28.11.15 הגיע המערער לבית המתלונן, על רקע חשדו כי הלה מנהל רומן עם אשתו, תקף אותו ואיים עליו. המערער בעט בדלת הכניסה, שבר אותה, נכנס לבית תוך שצעק וקילל את המתלונן, הכה באגרופים ובסטירות בראשו של המתלונן וכן בבעיטות ברגליו. לאחר מכן, בעט המערער בפח ושבר אותו, התהלך בבית וחיפש את חדר השינה, תוך שהקניט את המתלונן ואיים עליו.

טענות הצדדים    

3

3.       ב"כ המערער עותר לביטול הרשעת המערער ולהסתפק בעונש של"צ, כפי שהמליץ שירות המבחן. ב"כ המערער טוען כי יש להתחשב בכך שהמערער פעל לאחר שגילה שאשתו בוגדת בו עם אחר. לעמדתו, מדובר במצב הדומה לקינטור בעבירת הרצח ויש להתחשב בכך לקולה בגזירת עונשו של המערער. המערער משתייך לקהילה החרדית, בה יש השלכות הלכתיות וחברתיות חמורות למעשה בגידה של אישה. כמו כן, המערער קיבל אחריות מלאה על מעשיו, הפנים את הפסול שבהם והתנצל. באשר לפיצוי שהוטל על המערער, נטען כי מדובר בקביעה שגויה שיש לבטלה, שכן אין זה ראוי שחוטא שביצע ניאוף יצא נשכר ורכיב זה אף לא נתבקש על ידי המשיבה. באשר להרשעת המערער, נטען כי המערער עובד כמהנדס בחברת התרופות "טבע" ולהרשעתו ודאי תהיה השפעה קשה על עבודתו וכן על משפחתו ועל פרודתו, אותם הוא מפרנס. באה הפניה להחלטות במקרים שנטען כי הם חמורים יותר ולמרות זאת הסתיימו אותם מקרים ללא הרשעה, כפי שהמליץ שירות שירות המבחן. נטען עוד כי בוצעה עבירה מוסרית בעקבותיה באה העבירה הפלילית מצד המערער. וכן, הסיכוי שהמערער יבצע העבירה בעתיד - אפסית.

          ב"כ המשיבה השיב לעניין הפיצוי - כי היה על המערער לצרף המתלונן כצד, דבר שלא נעשה, ועל כן יש לדחות הערעור בכל הנוגע לפיצוי - על הסף. לגופו של עניין, בית משפט קמא הביא בחשבון הרקע למעשים, ומעשי הנאשם אינם עומדים בכללים המאפשרים אי הרשעה, זאת כפי קביעתו של בית משפט קמא, ולא ניתן לומר כי נפלה טעות בהחלטת בית משפט קמא. לא הובאה תשתית ראייתית לכך שייגרם למערער נזק במידה שההרשעה תיוותר על כנה. החשש התיאורטי אליו הפנה המערער - אין בו די.

          מכל אלה יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו כבן 39, אב לארבעה ילדים, מצוי בתהליך גירושין, ללא עבר פלילי, עובד כהנדסאי בחברת "טבע" בתשע השנים האחרונות. המערער קיבל אחריות על מעשיו והביע חרטה ואמפתיה, אך שלל נזקקות טיפולית. שירות המבחן התרשם כי אין לו דפוסים אלימים והמליץ על של"צ ולהימנע מהרשעתו.

דיון

5.       דין הערעור להידחות.

4

ככלל, משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם. רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, ניתן להימנע מהרשעה (ר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל). בהלכה הפסוקה נקבע כי ביהמ"ש רשאי שלא להרשיע נאשם בכפוף להתקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקומו. ב. סוג העבירה מאפשר לוותר באותו מקרה מסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337). עוד נקבע כי יש להצביע על נזק מוחשי וקונקרטי העלול להיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו, וכי אין די באפשרויות תיאורטיות, לפיהן עלול להיגרם לו נזק כלשהו בעתיד (רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (2013)).

          המערער ביצע עבירות חמורות בתוך ביתו של המתלונן, פגע בגופו וברכושו ואיים עליו. אמנם, המערער פעל ללא תכנון ובלהט היצרים, אך מניעיו האישיים, העוסקים בחשדות שייחס למתלונן ולאשתו, אינם יכולים לשמש הצדקה או נסיבה לקולה, כטענת סנגורו של המערער, לשימוש באלימות זו. מעשי העבירות בנסיבות המקרה הנוכחי הינן מסוג העבירות בהן ויתור על הרשעה יפגע פגיעה מהותית בשיקולי הענישה האחרים. באשר לפגיעה האפשרית בפרנסת המערער, לא הוכחה פגיעה מוחשית וקונקרטית בפרנסתו של המערער והטענה לקיומה הנה כללית ועלומה ולא ניתן לקבלה.

          באשר לחובת פיצוי שהוטלה על המערער, אין בקביעה זו טעות מהותית או בלתי סבירה המחייבת את התערבות ערכאת הערעור. המערער פגע ברכושו של המתלונן. מכל מקום, המתלונן לא צורף כמשיב בערעור כפי שנדרש.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הצדדים ובהסכמתם.

5