1

1.         לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין מיום 29.6.17 של בית משפט השלום בירושלים בת"פ 52257-10-15 בגדרו נדון המבקש ל- 36 חודשי מאסר בפועל, קנס כספי בסך 40,000 ₪ ועונשי מאסר מותנים. הבקשה נוגעת לריצוי עונש המאסר בפועל ולקנס הכספי.

2.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לעיכוב עונש המאסר בפועל, עד להכרעה בערעור, וזאת מן הנימוקים הבאים:

א.        העובדה שהעבירות בוצעו לפני שנים רבות (כמעט עשור).

ב.         העובדה שהמבקש היה משוחרר בעת ההליכים בבית משפט קמא.

2

ג.         העובדה שעקב החגים הקרבים יש להניח כי הערעור לא יישמע ויסתיים במהרה, כך שהמבקש יסיים לרצות חלק לא מבוטל מתקופת המאסר לפני שמיעת ערעורו.

ד.         המלצת שירות המבחן להימנע ממאסר או להטיל מאסר לריצוי בעבודות שירות.

3.         לא התעלמתי מטענת המשיבה כי הערעור מכוון אך ורק בנוגע לחומרתו של העונשים שהוטלו על המבקש אולם יש תקדימים לעיכוב ביצוע עונש מאסר מסוג זה גם כאשר בתי המשפט סברו כי סיכויי הערעור על ההרשעה קלושים.

4.         בכל הנוגע לתשלום הקנס, לגביו נקבע כי ישולם עד ליום 1.9.17, אין הצדקה לעיכוב ביצוע, אף כאשר לוקחים בחשבון את כל נימוקי הבקשה.

5.         יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המבקש ועליו להפקיד את דרכונו עד ליום 20.8.17.

המזכירות תשלח את ההחלטה לבאי כוח הצדדים בפקסימיליה ותוודא קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ה אב תשע"ז, 17 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.