1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד אייל שמחוני

ב"כ המשיבה עו"ד רותם עמית

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער, נאשם 2 בת"פ 16437-11-12 (בית משפט השלום בראשל"צ) הורשע על פי הודאתו בתקיפת שוטר, כמתואר בכתב האישום שצורף להודעת הערעור ובאמצע עמוד 31 לגזר הדין של בית המשפט קמא, ונידון לשנת מאסר בפועל, ל - 9 חודשי מאסר על תנאי ו - 5 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ותשלום קנס בסך 500 ₪.

כמו כן חויב המערער לפצות את השוטר ואת המתנדב נושא תקיפתו בסכום של 1,000 ₪ כל אחד.

הערעור מופנה כלפי חומרת עונש המאסר בפועל, וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית המשפט קמא כאשר הטיל על המערער שנת מאסר בפועל ולא הטיל עליו עונש מאסר לביצוע בעבודות שירות, לאחר שנמצא מתאים לבצען על ידי הממונה.

לחלופין, עותר ב"כ המערער להטיל על המערער 10 חודשי מאסר בפועל או 9 חודשי מאסר בפועל כפי שעתרה המאשימה בפני בית המשפט קמא.

2

ב"כ המשיבה מוכנה להטיל על המערער 10 חודשי מאסר בפועל, שכן מגזר הדין של בית המשפט קמא עולה כי לא נתן דעתו להסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ולפיו עתרה המאשימה להטיל על המערער 10 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור כי בית המשפט קמא טעה בקביעת מתחם הענישה באשר למעשהו של המערער, שכן תוצאות התקיפה של השוטר לא היו חמורות, מדובר בעולה מאתיופיה שנכשל בקליטתו בארץ, דבר שהביא להיותו שתוי בזמן ביצוע המעשים ולתקיפתו את השוטר ואת המתנדב.

ב"כ המשיבה מצביעה על גיליון הרשעותיו הקודמות של המערער וכן על התסקיר השלילי של שירות המבחן שלא בא בהמלצה טיפולית לגביו לאחר שסירב לטיפול בבעיית האלכוהול במסגרת עמותת "אפשר" אליה הופנה על ידי שירות המבחן.

אנו רואים עין בעין עם בית המשפט קמא, את חומרת התנהגותו האלימה של המערער כלפי השוטר וכלפי המתנדב, וזאת על מנת למנוע את מעצרו של הנאשם 1.

כפי שעולה מעובדות כתב האישום, ומגזר הדין של בית המשפט קמא, המערער תקף את השוטר באופן חמור, שחייב את הבהלתו לבית החולים כדי לקבל טיפול רפואי אך לא הסתפק בכך אלא בעט בראשו של המתנדב שניסה למנוע מנאשם 1 להימלט מהמקום ובכך סייע לנאשם 1 לממש את כוונתו להימלט ממעצרו של השוטר.

מתחם הענישה שבין 9 חודשים לשנתיים שקבע בית המשפט קמא מתאים להתנהגותו של המערער כלפי השוטר והמתנדב, ואין בפסיקת בית המשפט העליון לגבי המערערים 4,5 בע"פ 3214/13 שהוצג בפנינו על ידי ב"כ המערער, כדי להוות תקדים לקביעת מתחם הענישה לאור השוני התהומי בין אותם מערערים לבין המערער שבפנינו כמתואר בעמוד 5 לפסק הדין של בית המשפט העליון.

גם מקומו של המערער במתחם הענישה כפי שנקבע על ידי בית המשפט קמא הוא נכון לאור עברו הפלילי החל מהיותו נער בעבירות רכוש, לרבות עבירות רכוש כלפי רכב ובעבירות כלפי שוטרים כפי שעולה מגיליון ההרשעות הקודמות שהוצג בפנינו.

בית המשפט קמא זקף לחומרת המערער, ובצדק, את האמור בתסקיר שירות המבחן שהיה בפניו ואת התרשמותו של שירות המבחן כי בהעדר טיפול מתאים בתחום האלכוהול, קיים סיכון להידרדרות נוספת במצבו הן בבעיית האלכוהול והן במעורבות בפלילים.

מכל האמור לעיל עולה כי עונש המאסר בפועל למשך שנה שהוטל על המערער היה עונש נכון ומוצדק, ואלמלא לא לקח בית המשפט בחשבון את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לפיו עתרה המאשימה להטיל על המערער 10 חודשי מאסר בפועל, ומשכך גם לא נימק את הסטייה מאותו הסדר טיעון, היינו מאמצים את עונש המאסר שהוטל על ידי בית המשפט קמא.

3

רק בשל הסכמת ב"כ המשיבה, בהגינותה, להפחית את עונש המאסר ל - 10 חודשי מאסר בפועל בגין הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי המערער ירצה 10 חודשי מאסר בפועל.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 30.9.14 עד שעה 10:00, בבית מעצר הדרים, כשהוא מצויד בתעודת זהות ובפסק דין זה.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי העונש.

ניתן והודע היום ז' אב תשע"ד, 3 אוגוסט 2014, במעמד ב"כ הצדדים והמערער.