1

א. לפניי בקשה לעיכוב ריצוי עונש המאסר בן 15 חודשים שנגזר על המבקשת.

ב. הבקשה הוגשה ב-13.1.15. בד בבד הוגש ערעור על גזר הדין שניתן בבית משפט השלום בתאריך 11.12.14.

ג. יצוין, כי במועד שימוע גזר הדין נעתר בית המשפט קמא לעיכוב ריצוי עונש המאסר עד 26.1.15, כפוף להמצאת ערבויות כספיות, ובין השאר, ערבות עצמית וצד ג', והפקדת 5000 ₪ במזומן. בית המשפט ניאות ליתן למבקשת אורכה להפקדת 3000 ₪ מתוך ההפקדה האמורה עד 14.12.14.

ד. בתאריך 15.12.14 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי "הודעת ערעור כנגד ערבות במזומן להתייצבות לריצוי העונש עד לשמיעת הערעור". מאחר שהמבקשת לא צירפה את תגובת הצד השני, לא ניתנה החלטה ולא נקבע מועד לדיון.

ה. בחלוף חודש, מוגש, כאמור הערעור על גזר הדין, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. הפעם צורפה תגובת הפרקליטות - המשיבה.

ו. המשיבה אינה מתנגדת עקרונית לעיכוב ביצוע עונש המאסר, אף שמדובר במאסר ממושך, אולם, מתנה את עיכוב הביצוע בעמידה בערבויות.

2

ז. נראה לי שחל אצל המבקשת שיבוש הליכים.

ח. כבר במועד שבו הוגשה אותה "הודעת ערעור" חלף לו המועד שקבע בית המשפט קמא להפקדת סכום הערבות הנותר בסך 3000 ₪. מאחר שהמבקשת לא הפקידה את מלוא הערבות, ולא התייצבה לריצוי העונש, מעמדה הוא של עבריינית נמלטת. הגשת הודעת הערעור לאחר המועד אינה מרפאה את הפגם. מה גם, שלא התבקשה

ט. יכולה הייתה המבקשת לפנות לבית המשפט קמא בבקשה לעיון חוזר, ולבקש את הארכת המועד, או, את הפחתת הסכום, דבר שלא נעשה.

י. מכל מקום, במצב הנתון, לא ניתן לעכב עוד את ריצוי העונש אלא אם כן תפקיד המבקשת את יתרת הערבות בסך 3000 ₪, וזאת, לפנים משורת הדין, עד 22.1.15.

להודיע לצדדים

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ה, 19 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.