1

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד זוהר ברזילי

ב"כ המשיבה - עו"ד  רותי שביט

מערער 1 - נאשם יהודה אלחרר

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע בבית משפט קמא על סמך הודייתו בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה על סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים. על-פי העובדות בהן הודה בתאריך 9.1.12 החזיק ב- 3 פלטות סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של כ- 300 גרם שלא לצריכה עצמית.

לאחר הודייתו הופנה המערער לקבלת תסקיר של שירות המבחן. בדיעבד תסקיר שירות המבחן עומד בפנינו ומשמש נדבך חשוב בטיעוניו של הסנגור.

בבית משפט קמא הגיעו הצדדים להסדר טיעון מכוחו הגבילה עצמה המדינה למאסר של 4 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות. בסופו של יום, זהו העונש שהטילה כב' השופטת קמא ועל כך הערעור בפנינו.

על אלה עמדה כב' השופטת קמא בגזר הדין:

המדובר בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה חמורה שמצריכה ענישה בהתאם.

הכמות שמדובר בה היא כמות מאסיבית, 3 פלטות סם ששוקלות יחד 292 גרם נטו.

הסם מסב נזקים קשים וחמורים הן בהיבט האישי והן בהיבט החברתי.

2

כיוון שכך סברה כב' השופטת קמא, כי אין מקום להיענות לעתירה שהושמעה בזמנו בפניה, קרי: אין לסיים את ההליך באי הרשעה.

לענין העונש קבעה כב' השופטת קמא, כי המתחם הראוי הוא בין 3 חודשים בפועל ל- 10 חודשים, כאשר הכוונה היא ל-3 חודשים ברף התחתון שירוצו מאחורי סורג ובריח. בסופו של דבר, בשלב מיקומו של המערער בתוך המתחם קבעה כב' השופטת קמא כי: "החלטתי לחרוג מתחת לרף התחתון של המתחם ואאפשר לנאשם לרצות עונש מאסר בעבודות שירות אם ימצא מתאים". כאמור, על המערער הוטלו 4 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות ובנוסף מאסר על תנאי וקנס.

על הענישה הערעור בפנינו. אמרנו על הענישה משום שזוהי העתירה המופיעה בסופה של הודעת הערעור. בשורה התחתונה, עותר הסנגור: "לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט לקבל את הערעור ולהורות על ביטול עבודות השירות...". חרף העובדה שזו העתירה בהודעת הערעור, את הטיעון בפנינו פתח הסנגור בעתירה אחרת והיא להורות על ביטול ההרשעה.

כדי להסיר נושא זה מעל הפרק נאמר כדלקמן:

מן הדין לדחות טענה זו ולו משום שלא הועלתה כלל בהודעת הערעור ונטענה רק בעל-פה.

מעבר לנדרש נוסיף, כי גם לגופו, אפילו אנו מתעלמים מעיתוי העלאת הטענה, אין בה ממש וצדקה כב' השופטת קמא כאשר לא סברה כי זהו התיק לסיום ההליך באי הרשעה. מדובר ב- 3 פלטות סם. המשקל כבר צוין לעיל ולא הועלו נסיבות חריגות שמצדיקות סיום ההליך באי הרשעה.

באשר לענישה:

כאמור, הצדדים הגיעו להסדר טיעון שמכוחו הגבילה עצמה המדינה ל- 4 חודשי מאסר. בית משפט קמא בחן כנדרש ממנו, על-פי תיקון 113, את המתחם הראוי והגיע למסקנה כי המתחם הנכון הוא 3 חודשים מאסר מאחורי סורג ובריח ועד 10 חודשים. לשיטתנו, מדובר במתחם מידתי שאיננו מחמיר ואיננו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור. כתב האישום אומנם מצומצם בעובדותיו, אולם די באמור בו כדי לצייר תמונה של החזקה "מקצועית". המערער החזיק 3 פלטות, 292 גרם, הפלטות הוחזקו בכספת, אף זהו סממן מקצועי. בית משפט קמא תמה, כפי שתמהנו אנחנו במהלך הדיון בפנינו, הכיצד הגיעה כמות כזו לידיו של המערער כשכל טיעונו מתבסס על היותו נורמטיבי.

בית משפט קמא לא קיבל תשובה של ממש, כל שאמר המערער הינו כי הוא גר בשכונה בעייתית. ספק אם זוהי תשובה לשאלה הכיצד הניח ידיו על כמות גדולה כל-כך של סם. גם במהלך הערעור לא שמענו נתונים אחרים. המערער פעל כמקצוען שעל כן צדקה כב' השופטת קמא במתחם שקבעה.

3

באשר לענישה הקונקרטית:

גם כאן לא מצאנו לנכון להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא. בית המשפט סטה מהמתחם שקבע הוא עצמו והגביל עצמו לענישה שהוצגה כרף עליון בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים. בית המשפט פעל כפי שפעל מטעמי שיקום ויש לו, למערער, על מה לברך בכך שבית המשפט ראה לנכון לסטות מהמתחם שקבע על-ידיו בשל שיקולים אלה.

שמענו את טיעונו של הסנגור ביחס לכך שאשתו של המערער בהיריון, נתנו לבנו גם לטיעון שעניינו גיוס לצה"ל ועדיין אנו סבורים כי גזר הדין נוטה חסד למערער. כפי שציין גם בית משפט קמא, המלחמה בנגע הסמים היא מלחמה סיזיפית, לעתים נראית כחסרת סיכוי ועדיין בית משפט מצווה לומר את דברו בנושא זה. אין כל מקום שערכאת הערעור תתערב בענישה כאשר מדובר בכמות כזאת שאותה החזיק המערער שלא לצריכה עצמית.

אנו דוחים את הערעור.

המערער ירצה את עבודות השירות למשך 4 חודשים בבית האבות משען ברמת אפעל. תאריך תחילת העבודה ב- 16.4.15.

המערער הוזהר כדין.

ניתן והודע היום כ"ה אדר תשע"ה, 16/03/2015 במעמד הנוכחים.