1

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד שמרלינג

ב"כ המשיבה עו"ד בלנרו

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער, מהנדס בניין ומנהל עבודה בחברה קבלנית (מ.י. דביר בע"מ, הנאשמת הנוספת בפרשה), הורשע על פי הודאתו בעבירות של גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, וכן בעבירות על פי פקודת הבטיחות בעבודה תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), וכן תקנות בטיחות בעבודה (גידור וגידור פתחים).

2

המערער שימש כמנהל עבודה באתר בנייה באשקלון. ביום 25.4.08 במהלך עבודות שלד שבמסגרתן בוצעו יציקות בטון תוך שימוש בתבניות מתכת לצורך הקמת קירות בטון, מעד אחד הפועלים liu qilin , הוא המנוח, בתוך פיר בקומה השישית של הבניין בו בוצעו העבודות, ועקב כך מצא את מותו המידי. הוברר - והמערער הודה בכך - כי משטח העבודה בקומה לא גודר כנדרש על פי הוראות הבטיחות ולא הותקנו אמצעים כדי למנוע נפילתו של אדם לתוך הפיר. עוד צויין, כי הפועלים לא השתמשו ברתמות בטיחות שימנעו נפילה. במסגרת ראשי רשלנות שצויינו בכתב האישום הודה המערער בנוסף כי לא וידא כי המנוח מבין את הסיכונים להם הוא חשוף בעבודתו וכי הוא פועל על פי הדרכת בטיחות. יצויין כי לא היתה מחלוקת כי על הפיר הונחו קרשים כדי למנוע נפילה, אולם מדובר בקרשים שלא היו קבועים במקומם, וניתן היה להזיזם. עוד טען ב"כ המערער במהלך הדיון בבית משפט קמא, ואף בהודעת הערעור בפנינו, כי הפועלים לא היו אמורים לבצע עבודות באותה קומה והמערער אף הודיע על כך לאחראי על הפועלים, ואולם, הפועלים המשיכו בעבודה חרף האמור. עם זאת נציין ב"כ המערער אינו חולק על רשלנותו של המערער, והוראת המערער ניתנה - עניין שלא הוכרע עוד בבית משפט קמא - ללא קשר לליקויי הבטיחות שתוארו.

בית המשפט קמא הטיל על המערער חמישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ושישה חודשי מאסר מותנים למשך שלוש שנים.

יצויין, כי על החברה הקבלנית, הנאשמת הנוספת כאמור, הוטל קנס בסך 5,000 ₪ ופיצוי בסך של 100,000 ₪ שיועבר למשפחת המנוח.

הערעור מופנה כנגד השתת המאסר בדרך של עבודות שירות. ב"כ המערער טען, ואין מחלוקת על כך, כי המערער יליד 1944, פעל במשך שנים ארוכות בתחומי עבודות הבניין; תפקודו היה ללא דופי ועל כך מעידות תעודות הערכה והמלצות רבות שצורפו לתיק, וכי בכל אותן שנים שם דגש על מילוי הוראות הבטיחות בבניינים שבפיקוחו. עוד צויינו נסיבות משפחתיות שלא נדרש לפירוט בהן, בשל צנעת הפרט, ואלה מובאות בתסקיר שירות המבחן, וכן במסגרת תיעוד רפואי שהוצג לעיוננו.

בתשובתה מציינת ב"כ המשיבה לנוכח קביעת אחריותו של המערער, בנסיבות שצויינו, אין מקום, לכאורה, להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא. עם זאת, ולאור דברים שהוחלפו במהלך הדיון ועל רקע עברו החיובי מאוד של המערער, והנסיבות האישיות, נכונה התביעה להסכים כי עונשו של המערער יוקל במקצת, תוך השארת שיעורה של ההקלה לשיקול דעת בית המשפט.

3

נסיבות רשלנותו של המערער מדברות בעד עצמן. ביצוע עבודות בנייה על פי תהום ממש מחייבות פיקוח הדוק על מילויים של כל אמצעי הבטיחות הנדרשים על פי הוראות הבטיחות בעבודה, ולא ניתן להקל ראש בכך או להעריך, ללא בסיס מתאים, כי אמצעי הבטיחות מקויימים בלא לוודא וידו מלא כי כך הם פני הדברים. המערער כאחראי על באתר הבנייה היה מצווה לבדוק את דרך ביצוע העבודות מכלי ראשון, והודאתו באחריותו להפרת הוראות הבטיחות מתחייבת מנסיבות אלה.

עם זאת, המערער הינו בן 70 היום; במהלך עשרות שנים מילא תפקידיו באמונה ועל הצד הטוב ביותר; הוא שבע חוליים וטראומות אישיות ומשפחתיות קשות ובכללן פטירתו בטרם עת של בנו בשנים האחרונות. בית המשפט קמא התחשב בנסיבות אלה ובחר שלא להורות על הטלת מאסר בריצוי בפועל, כפי שעתרה המאשימה בבית משפט קמא, וב"כ המשיבה בהגינות ראויה, כפי שתואר, נכונה להקלה נוספת בדין, נוכח הנסיבות שצויינו. עוד נציין כי גם במספר לא מבוטל של פסקי דין שהוצגו בפנינו, במקרים אחרים שנדונו בפסיקה, הוטלו בנסיבות אלו או אחרות עונשים מתונים, ובכללם מאסרים מותנים.

נוכח האמור, הגענו לכלל דעה כי ניתן להפחית במידה מסוימת מעונשו של המערער באופן שעל המערער יוטלו 3 חודשי מאסר שריצויים בדרך של עבודות שירות, כפי שהורה הממונה; העונש המותנה עליו הורה בית משפט קמא יישאר על כנו.

המערער יחל בריצוי המאסר בעבודות שירות ביום 10.8.14 מועד בו יתייצב המערער בפני הממונה על עבודות השירות ליד כלא אשל, עד השעה 08:00.

ניתן והודע היום ד' תמוז תשע"ד, 02/07/2014 במעמד הנוכחים.

4

הוקלד על ידי אילנית רוימי