1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד מיכאל סיבוני

ב"כ המשיבה עו"ד יעל תרם

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 25742-12-09 (בימ"ש השלום בנתניה) בתקיפה הגורמת חבלה של ממש שגרם לנהג רכב אחר שצפר לו.

המערער יצא מהרכב, היכה בחלון רכבו של האחר, נופף לעבר פניו בצרור מפתחות, השליך אבן על רכבו, ולאחר מכן היכה אותו במקל עד שגרם לו חתך במצח שהצריך טיפול רפואי.

המערער נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל, ל- 7 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, לקנס בסכום של 1,000 ₪ ולפיצוי בסכום של 3,000 ₪ ששולם.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי אין בעובדה שהממונה על עבודות שירות לא מצא את המערער כשיר לבצען בשל מידעים מודיעיניים כדי להצדיק הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

לטענתו, בימ"ש קמא לא לקח בחשבון לקולת העונש את חלוף 4.5 שנים מאז קרות המקרה ועד מתן גזר-הדין, כאשר במהלך אותה תקופה ריצה המערער 14 חודשי מאסר בגין עבירות חמורות יותר והתיק לא צורף לתיק הנ"ל מאחר ובין לבין השתחרר הנאשם מאותו מאסר ויתרת ששת החודשים הומרה בפיקוח שירות מבחן למשך שנתיים.

לטענת ב"כ המערער, היה מן הראוי לקבל את המלצת שירות המבחן להטיל על המערער לבצע של"צ לאור נסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקיר שהיה בפני בימ"ש קמא ולאור ההליך הטיפולי המוצלח שעבר המערער במסגרת שירות המבחן, וזאת לצד הודאתו של המערער שחסכה מזמנו של ביהמ"ש.

2

ב"כ המערער עתר לקבל תסקיר נוסף של שירות המבחן על מנת לאשש את טענתו כי שליחת המערער למאסר בפועל תקטע הליך שיקומי מוצלח ותגרום לנסיגה משמעותית במצבו, וזאת בניגוד למטרות הענישה והשיקום.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונשו של המערער ומצביעה על חומרת התנהגותו. לטענתה, גם אם הממונה היה מסכים לקבל את המערער לביצוע עבודות שירות, לא מן הראוי היה להטיל עונש מאסר בעבודות שירות לאור התנהגותו של המערער נושא גזר-הדין ומאחר ובתקופה סמוכה עבר המערער עבירות אלימות ורכוש נוספות, גם אם הוא הורשע בביצוען לאחר ביצוע העבירה נושא גזר-הדין.

שוב בפנינו, לצערנו, גילוי בריונות תוך ויכוח על שימוש בדרך ואנו רואים עין בעין עם ביהמ"ש קמא את שאמר בסעיפים 4 ו- 5 לגזר-הדין. אף אנו סבורים כי תופעת האלימות בכלל, ואלימות בכבישים בפרט, הפכה לתופעה חמורה ושכיחה שיש להילחם בה בכל דרך, לרבות הטלת עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח ללא קשר לעמדת הממונה על עבודות שירות באשר להתאמת העבריין לרצות מאסר בעבודות שירות.

בית משפט קמא קבע בסעיף 5 לגזר-הדין, וזאת על פי עובדות כתב האישום בהן הודה המערער, כי המערער פעל באלימות כלפי המתלונן ללא כל התגרות מצדו, רק מאחר וצפר לו בכביש.

המערער לא רק שיצא מרכבו אלא נפנף במפתחות דרך חלון הרכב האחר, זרק אבן שפגעה בראשו של המתלונן תוך שהוא מתנהג בבריונות ובכוחנות ומשתמש בחפצים שונים כדי לדחות את האסון.

אמנם ביהמ"ש קמא הסתמך בקביעת אופיו של המערער גם על הרשעות מאוחרות שהורשע המערער (ראה עמ' 30 רישא לגזר-הדין), אך מדובר במעשים שנעשו לפני המעשה נושא גזר-הדין וגם אם ההרשעות באו מאוחר יותר יש במעשים לכשעצמן כדי להעיד על אופיו האלים של המערער.

מתחם הענישה שקבע ביהמ"ש קמא בסעיף 6 לגזר-הדין מקובל גם עלינו ומקומו של המערער בתוך המתחם, סמוך לרף התחתון, הולם את נסיבות ביצוע העבירה ואת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לרבות הודאתו של המערער ונסיבותיו האישיות, כאשר ביהמ"ש קמא, כמו אנו, לא מתעלם מהאמור בתסקיר שירות המבחן גם אם לא קיבל, ובצדק, את ההמלצה שבסופו.

בימ"ש קמא גם לא התעלם מחלוף הזמן מאז ביצוע המעשה נושא גזר-הדין אך לקח זאת בחשבון לקולת העונש בצורה מוגבלת לאור התרומה שתרם המערער, גם אם היה עצור בעניין אחר בחלק מהזמן, להתמשכות ההליכים.

אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 1.9.14 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בימ"ש קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

3

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.