1

נוכחים:

המערער ובאת כוחו עו"ד רויטל קוצר

ב"כ המשיבה עו"ד ליאת פלג

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

ערעור כנגד גזר דינו של בית המשפט השלום בנתניה מיום 17.11.13 (כב' השופטת ג' ציגלר) לפיו הורשע המערער על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן בניסיון פריצה לרכב, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות שבמסגרת זו הופעל אף עונש מאסר מותנה בן שלושה חודשים שהיה תלוי ועומד כנגדו, בחופף ובמצטבר כך שבסך הכל ירצה חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות וכן הוטל מאסר על תנאי ופיצוי בסך 1,000 ₪.

בהתאם לעובדות בהן הודה המערער שבר ביום 15.9.12, בהיותו שרוי בגילופין אנטנה ברכבו של המתלונן וניסה לפרוץ באמצעותה לרכב ומשהגיע שוטר למקום הוסיף המערער וחבט באגרופו בדלת הרכב. המערער אף פנה לשוטר במילים בוטות ומעליבות, ירק לעברו ופגע בזרועו והמשיך בכך אף משהובא לתחנת המשטרה.

הערעור מכוון לביטול עונש המאסר בעבודות שירות שנגזר על המערער ותחתיו עותר הוא להארכת המאסר המותנה התלוי ועומד בעניינו זאת בתוספת צווי מבחן ושל"צ.

2

להשלמת התמונה יצוין כי הודאת המערער באה במסגרת הסדר טיעון לפיו הוסכם כי עם הרשעתו יופנו לשירות המבחן בטרם הטיעונים לעונש, זאת תוך בחינת אפשרות הארכת המאסר המותנה שהמדינה הודיעה כבר באותו מועד כי עמדתה היא למאסר בפועל (ישיבה מיום 29.1.13).

בעניינו של המערער התקבלו שני תסקירים שבהם המליץ השירות על הארכת המאסר המותנה והטלת צווי מבחן ושל"צ, המלצה שלא התקבלה על דעתו של בית המשפט קמא אשר גזר את שפורט לעיל.

תמצית נימוקי המערער היא כדלקמן:

א.        נסיבותיו האישיות מחייבות ביטול עונש עבודות השירות שכן ביצע את העבירה בהיותו בן 20, כשבעברו הרשעה אחת בלבד והרקע לביצוע העבירה הינה התמכרותו לאלכוהול ומצבו הנפשי הקשה כתוצאה מכך. לטענת המערער בית המשפט לא התייחס בגזר דינו לנסיבות חייו המורכבות כפי שפרט שירות המבחן בהרחבה בתסקיריו ואשר משום צנעת הפרט נמנע אנו מלפרטן במסגרת זו ואך נציין כי המדובר במערער שגדל מגיל צעיר ללא דמות אב, ועל רקע קשיים אישיים ורגשיים הוצא מביתו לפנימייה שם שהה עד גיל 18 ובהיעדר שיקום וטיפול הדרדר מצבו אשר הוביל בהמשך אף לצריכת אלכוהול מופרזת ואי גיוס לצה"ל.

ב.         המערער מציין כי היה נתון משך למעלה משנה בתנאים מגבילים ותחת הליך טיפולי ושיקומי עימו שיתף פעולה, הוא ומשפחתו שנרתמה לעזרתו וכן לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים.

ג.         בשל האמור טוען המערער כי שגה בית המשפט קמא משקבע שאין בהמלצת השירות כדי לתת מענה לאינטרס הציבורי כשברור שהרחקתו מאורח החיים השולי, משרתת באופן ישיר גם את האינטרס הציבורי. מכל מקום חריגה ממתחם הענישה במצבי שיקום אפשרית אף במסגרת הבניית שיקול הדעת השיפוטי, במיוחד משהמדובר במי שנמצא בהגדרת קטגוריה "בגירים צעירים".

3

ד.         לבסוף טוען המערער כי הרשעתו היא בעבירות מינוריות יחסית ועברו אינו מכביד ואף זאת יש להביא בחשבון לצורך היעתרות לערעור.

ב"כ המדינה עותרת לדחיית הערעור. לדבריה עברו הפלילי של המערער מציבו ברף העליון ביחוד נוכח העובדה שהמאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו, הוטל עליו אך חודשיים קודם ביצוע העבירה דנן. כן טוען ב"כ המדינה כי בית המשפט קמא התחשב בכלל השיקולים בעניינו של המערער ואף הסביר את אי סטייתו ממתחם הענישה בגזר הדין.

לאחר שעניינו בהודעת הערעור על נספחיה ובכלל זה בתסקירי שירות המבחן ושמענו את טיעוני הצדדים, לא מצאנו יסוד להיעתר לו.

לא נוכל לקבל את טענת ב"כ המערער לפיה לא התייחס בית המשפט להליך הטיפולי ולא מצא לנכון לסטות מהמתחם נוכח ההלך השיקומי. בית המשפט התייחס בגזר דינו להליך זה וכן היה ער לקורות חייו של המערער ולעמדת שירות המבחן ואף איפשר למערער השתלבות בהליך והתקדמות בו, תוך שהביא לתשומת ליבו את היותו של המערער מוגדר "בגיר צעיר" על כל המשמעות הנובעת מזה. עם זאת ציין בית המשפט קמא את חומרת העבירות המחייבות בדרך כל ענישה של מאסר בפועל ובמיוחד בנסיבות המערער דנן אשר לא היה לו כל מורא מפני אנשי החוק ואף מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו לא הרתיעו מביצוע העבירה.

בחינת גזר הדין בהינתן העובדה כי במסגרתו הופעל אף מאסר מותנה בר הפעלה מלמדת כי נעשה איזון ראוי ומידתי בין מרכיבי הענישה והטיפול השונים ובנסיבות אלה לא מצאנו לנכון להיעתר לערעור והוא נדחה.

המערער יתייצב בפני הממונה לעבודות שירות לצורך קביעת מיקום ומועד לתחילתן וזאת ביום 27.4.14.

ניתן והודע היום ב' אדר ב תשע"ד, 04/03/2014 במעמד הנוכחים.