1

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד אסף שלם

ב"כ המשיבה עו"ד מיטל אמויאל

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

פסק הדין, או ההחלטה, יינתנו לאחר עיון נוסף ולאחר ההפסקה.

ניתנה והודע היום י"ד שבט תשע"ד, 15/01/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

2

פסק דין

המערער הורשע בעבירות של גניבה וזיוף ונידון למאסר בפועל בן 12 חודשים, בנוסף הורה בית משפט קמא על הפעלת עונש מאסר מותנה בן 18 חודשים (מתיק בית משפט שלום בת"א 3234/06), באופן ש-10 חודשים מהעונש המופעל יצטברו למאסר המוטל והיתרה תחפוף עונש זה, כך שעל המערער לרצות 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בנוסף, הוטל על המערער עונש מאסר מותנה, קנס בסך של 2,000 ₪ וחתימה על התחייבות בסך של 12,000 ₪.

הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר ולמעשה עתירת המערער הינה כי עונש המאסר המותנה, יוארך ויוטלו על המערער עונשים אחרים שאינם עונשי מאסר.

עפ"י עובדות כתב האישום בהם הודה, עבד המערער בחודש אוקטובר 2008 כנהג ברכב הסעות וגנב מהרכב חמש המחאות שהיו שייכות למעסיקו ולאחר מכן, זייף את ההמחאות בכך שרשם סכומי כסף שונים על גבי ההמחאות המצטברים לסך של 11,700 ₪ וזייף את חתימת המעסיק על גבי ההמחאות. אין חולק, כי המערער לא עשה שימוש בהמחאות המזויפות ולמעסיק לא נגרם איפוא נזק כספי כלשהו.

למרבית הצער, אין זו הפעם הראשונה בה שולח המערער ידו ברכוש מעביד ועפ"י העובדות שנידונו בתיק 3234/06 הנ"ל, עולה כי בשנת 2002 גנב המערער סחורה מחברה בה עבד בסכום לא מבוטל ובעקבות כך, הוטלו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס וכן, כאמור, עונש המאסר המותנה שהופעל בעניין שבפנינו.

במסגרת הודעת הערעור, עמד ב"כ המערער בעיקר על נסיבותיו האישיות של המערער ובכללן על מצבו הרפואי - נפשי של המערער שבעניינו הוגשה בפנינו חוות דעת פסיכיאטרית שאין אנו מוצאים מקום לפרט בה מחמת צנעת הפרט. ואולם נציין, כי ממצאי חווה"ד אכן מצביעים, על התדרדרות משמעותית במצב הנפשי והמערער אף נזקק לטיפול, אשפוז ולמעקב פסיכיאטרי.

עוד עמד ב"כ המערער, על כך שהמערער לא ריצה בעבר עונש מאסר בפועל וזהו מאסרו הראשון וכי מאז שנת 2008, לא צבר לחובתו עבירות נוספות; כי הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי ובנו התגייס לאחרונה לשירות צבאי.

עוד עמד ב"כ המערער, על חומרתו של עונש המאסר המותנה, לתקופה של 18 חודשים תמימים, ביחס לנסיבות העבירות בהן הורשע המערער עתה.

3

אכן, אין למצוא, על פני הדברים פגם בהגיונו של בית משפט קמא שהורה על הפעלת המאסר המותנה נוכח העובדה כי הנאשם חוזר ומבצע עבירות בעלות אופי דומה של גניבה ממעביד תוך פרק זמן לא ארוך, ולאחר שהמערער לא הפיק את הלקחים הנדרשים מהעונשים המתונים שהוטלו עליו במסגרתו של התיק הקודם.

עם זאת, הגענו לכלל דעה, מטעמים של לפנים משורת הדין, כי בנסיבות העניין שבפנינו ניתן להורות על הארכת המאסר המותנה. עומדות לנגד עינינו, אותן נסיבות רפואיות - פסיכיאטריות שלא עמדו במלואן בפני ביהמ"ש קמא ואשר יש בהן כדי לשנות במידה משמעותית את צרכי הענישה בעניינו של המערער; נותנים אנו בד בבד את הדעת לכך שנסיבות העבירה דנן, אינן מן החמורות וכי מעשי הגניבה והזיוף לא התממשו לכלל גרימת נזק למעסיקו של המערער לנוכח אלה, ובשל שיעורו הבלתי מידתי של המאסר המותנה שהוטל, ביחס לעבירות בהן הורשע המערער, ומשאף רואים אנו בגזר דינו של בית משפט קמא, כי אף בית המשפט התלבט לעניין אפשרות הפעלת התנאי, הרי שהגענו לכלל דעה כי בנסיבות העניין, לא יהיה זה צודק להפעיל את עונש המאסר המותנה.

נוכח אלה, אנו מקבלים את הערעור ומורים כי המאסר המותנה בתיק 3234/06 יוארך לשנתיים נוספות.

עונשי המאסר - הממשי והמותנה יבוטלו.

אין שינוי במרכיבי העונש האחרים עליהם הורה בית משפט קמא.

ניתן והודע היום י"ד שבט תשע"ד, 15/01/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידישולמיתאברהם