1

המערער הורשע על-סמך הודייתו בשני האישומים המפורטים בכתב האישום. שני האישומים עניינם עבירות על צו פיקוח על מצרכים ושירותים וכן תקנות רישוי עסקים. מדובר בכך שהמערער עסק כיצרן ללא רישיון מאת המנהל, כאשר העסק שמדובר בו הוא מאפיה. בשני האישומים מדובר גם בעבירות שונות של ייצור מזון בתנאים תברואתיים לא נאותים וכן באי סימון מוצרים.

בית משפט קמא (כב' השופט ש' בקר) הטיל על המערער עונש המתבטא בחתימה על התחייבות בלבד. ההתחייבות היא בגובה 7,500 ₪. על כך מערערת המדינה בפנינו.

המדינה טוענת כי לא יעלה על הדעת לסיים תיק מעין זה ללא ענישה כספית כלשהי. המדינה מפנה אותנו לתקדימים בתחום זה וכן לעובדות הספציפיות והקונקרטיות העולות משני האישומים בהם הודה המערער. עוד שמה המדינה את הדגש על אורך התקופה שבה מדובר ואשר לאורכה ניהל המערער את עסקו ללא רישיון.

המערער טוען, כפי שטען גם בבית משפט קמא, כי עסקו קרס, יש לו כרגע חובות רבים ועל-כן צדק בית משפט קמא כאשר סבר שניתן לסיים את ההליך ללא ענישה כספית קונקרטית בהבדל מענישה הצופה פני עתיד.

2

נראה לנו כי יש ממש בערעור המדינה. מדובר בתקופה משמעותית שלאורכה ניהל המערער את עסקו ללא רישיון. קריסה כספית איננה מצדיקה התנהלות זו, בוודאי איננה מצדיקה ייצור בתנאים תברואתיים לא נאותים. מדובר בליקויים משמעותיים כמפורט בכתב האישום וצודקת המדינה כאשר היא אומרת שאת המחיר משלם כל אחד מיחידי הציבור שקונה את הסחורה שיוצרה באותה מאפיה.

כמו בית משפט קמא אף אנו נותנים משקל למצבו הכלכלי של המערער, אולם לא נוכל להשלים עם נורמה לפיה בעבירות מסוג זה הענישה תתמצא בחתימה על התחייבות בלבד.

אנו מטילים, איפוא, על המערער קנס בן 4,000 ₪ או חודש אחד מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 8 תשלומים בני 500 ₪ כל אחד מה- 1.1.15 ובכל חודש שלאחריו. אי תשלום של תשלום אחד במועדו יעמיד את היתרה לפרעון מיידי.

יתר חלקי גזר הדין, קרי: החתימה על ההתחייבות, כפי שהטיל בית משפט קמא, יישאר בעינו.

ניתן והודע היום ט' כסלו תשע"ה, 01/12/2014 במעמד הנוכחים.