1

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

           

עפ"ג 49994-09-14

 

בפני     כב' השופט ד"ר סטולר, אב"ד

כב' השופטת בוסתן

כב' השופטת מרשק מרום

 

 

יהל היקרי

ע"י עו"ד רותם טובול

 

נגד

 

מדינת ישראל ע"י עו"ד חגית זכאי סלע

 

פסק דין

 

השופטת מרשק-מרום:

 

2

1.         ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה (כב' סגנית הנשיאה, השופטת עינת רון), מיום 07.09.14, בת"פ 34122-09-10, לפיו הוטלו על המערער העונשים הבאים: 50 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שתחילתן מיום סיום עונש המאסר בפועל, לבל יעבור כל אחת מן העבירות בהן הורשע; קנס בסך 75,000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתו; סכום פיצוי כולל לכלל המתלוננים על סך 400,000 ₪.

 

כתב-האישום המתוקן

 

2.         המערער הורשע על יסוד הודאתו בכתב-אישום מתוקן, לאחר שנשמעו ארבעה עדי תביעה, בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [להלן: החוק] וניהול תיקי השקעות ללא רישיון, לפי סעיפים 39(א)(1) ו- 2(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995.

 

3.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המונה שבעה אישומים, בין השנים 2003-2008 ניהל המערער חשבון השקעות על שמו בסניף בנק המזרחי באשקלון (להלן: "חשבון ההשקעות"). באותה עת, באותו סניף בנק, החזיק גם בחשבון עו"ש על שמו (להלן: "החשבון האישי"). את מרבית הפעולות הבנקאיות בשני החשבונות, ביצע באמצעות מחשב מביתו שביהוד.

במהלך התקופה האמורה, נהג המערער להציג בפני המתלוננים - קרובי משפחתו, מצגי שווא בעטיים שוכנעו אלה להעביר לידיו סכומי כסף על-מנת שישקיע אותם, והכל מבלי שהחזיק ברשיון לייעוץ וניהול תיקי השקעות.

המערער הציג עצמו כבעל יכולת ובקיאות בשוק ההון, סיפר כי הוא עצמו נהנה מתשואות חיוביות גבוהות וכי פיתח נוסחה מיוחדת ובטוחה להשקעות. עוד הבטיח המערער למתלוננים כי סכומי הכסף שיועברו לידיו, יושקעו באופן סולידי וללא סיכונים.

3

כספי המתלוננים הושקעו על ידי המערער בחשבון ההשקעות, פרט להשקעות של שלושה מהם, אותם ניהל בחשבונות בנק נפרדים על שמם (להלן: "חשבונות האחרים").

למתלוננים לא הייתה גישה לחשבון ההשקעות.

פעולותיו של המערער נשאו הפסדים. המערער לא סיפר על כך למתלוננים ואף הציג בפניהם מצגי שווא, בעל פה ובאמצעות הדואר האלקטרוני, בדבר סכומי ההשקעה והתשואות שהניבו השקעותיהם. המערער ערך טבלאות אותן הציג למתלוננים כמצג שווא לפיו, סכומי הכסף שהעבירו לידיו המתלוננים הניבו תשואות חיוביות וכי שווי ההשקעה גבוה משוויה בפועל. מצגי שווא אלו הובילו את המתלוננים להותיר את הכסף בידיו של המערער ולעיתים אף להעביר לידיו סכומי כסף נוספים להשקעה.

עוד העביר המערער חלק מסכומי הכסף שנתנו לו המתלוננים, ללא ידיעתם וללא הסכמתם, מחשבון ההשקעות לחשבונו האישי ולחשבונות האחרים. המערער אף קיבל לידיו מאחד המתלוננים סכומי כסף במזומן, אך לא הפקידם באף לא אחד מהחשבונות.

בסופו של יום, המתלוננים העבירו לידי המערער סך כולל של כ- 3,002,488 ₪. המערער השיב חלק מסכום זה.

 

גזר-הדין של בית-המשפט קמא

 

4.         בגזר-דין מיום 07.09.14, סקר בית-משפט קמא את המתואר בכתב-אישום, את השתלשלות ההליכים, ואת טיעוני ב"כ הצדדים לעונש. עוד פירט את דברי המערער, אשר הביע חרטה על מעשיו ותיאר את תחושותיו הקשות על רקע הפגיעה בבני משפחתו, וכן את ניסיונותיו לפצותם ולהשיב להם את כספם. כן מסר, כי מצוי בטיפול מזה כשנה, במהלכו הוא רוכש כלים להתמודדות ועל מנת להבטיח כי מעשיו לא יישנו.

4

בגזר-הדין קיימת התייחסות לעדותה של הגב' איה לוי, עובדת סוציאלית וקרימינולוגית המטפלת במערער במסגרת מרכז "התחלה חדשה" וכן לחוות דעת כתובה שהוגשה מטעמה ומטעם הגב' דנה קייזר, קרימינולוגית ומנהלת מקצועית במרכז "התחלה חדשה". כפי שעולה מחוות-הדעת ומן העדות של הגב' לוי, בתחילת ההליך, עם הגעת המערער למרכז "התחלה חדשה", לא נטל אחריות על מעשיו והביע אמפתיה חלקית למתלוננים. בשלבים מאוחרים יותר, החל המערער להבין את הפסול במעשיו, נטל אחריות והביע רצון לפצות את המתלוננים.

כמו-כן, פירט בית-משפט קמא בגזר-הדין את עדויות חותנתו של המערער ורעייתו בדבר המצב המורכב שנוצר בין בני המשפחה, קשיים שנוצרו במערכת הזוגית ומצבו הכלכלי הקשה של המערער ומשפחתו.

 

5.         בית-המשפט קמא התייחס לאמור בתסקירי שירות המבחן, מהם עולה, כי המערער בן 40, נשוי ואב לשלושה, שירת שירות צבאי מלא בחיל המודיעין, בעל תעודת בגרות מלאה, סיים לימודי הנהלת חשבונות (סוג 3) ועבד כמנהל חשבונות וכחשב שכר במסגרות עבודה שונות ובין היתר במשרדי רואי חשבון. החל לימודי הסבה לתואר ראשון בראיית חשבון ובין השנים 2001-2003 אף שימש כמתמחה במשרד רואה חשבון, אולם, שיקולים כלכליים מנעו ממנו לסיים את לימודיו. המערער סיפר לשירות המבחן על בחירתו לעסוק בהשקעות פיננסיות ובשוק ההון ותיאר את המאמצים שהשקיע בתחום עד כי התקשה לשלב בין עבודתו לבין חייו הפרטיים. מזה כשנתיים עובד בחברה להקמה וקידום אתרי אינטרנט.

על רקע העבירות שביצע, נקלע המערער למצב כלכלי קשה בגינו הוא מקבל סיוע כלכלי מאמו, אחיו והורי רעייתו. עוד סיפרו המערער ורעייתו כי על רקע מעשיו, נוצר משבר במערכת היחסים הזוגית ביניהם, ומעת שהבין את עוצמת פגיעת מעשיו ברעייתו ובאמון של בני משפחתה, הוא משקיע מאמצים רבים בשיקום היחסים עמה ובעריכת שינוי חיובי בחייו. כיום, רעייתו תומכת בו ומעוניינת להמשיך עמו בחייהם המשותפים.

5

המערער הודה במיוחס לו, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה. חזר והדגיש כי לא התכוון לפגוע במתלוננים, שרובם בני משפחתה המורחבת של רעייתו, אלא היה ממוקד בהצלחת השקעותיהם ובהשאת רווחיהם. בתחילה, שירות המבחן התרשם מקיומם של דפוסי חשיבה והתנהגות מניפולטיביים ונצלניים כדרך להשיג את מטרותיו ולספק את צרכיו. לצד זאת, הוערך כי המערער מכיר בפגיעה במתלוננים בעקבות התנהלותו ומעשיו וכן מכיר במניפולטיביות ובהתנהלותו המתוכננת, כשהסתיר מהם את ההפסדים. המערער חש בושה, אשמה ואמפתיה כלפי המתלוננים. עוד ציין שירות המבחן כי תפקודו היציב והמאורגן לאורך השנים, כישוריו ויכולותיו להסתגל למסגרות ולקבל סמכות מהווים גורמי סיכוי לשיקומו. להערכת שירות המבחן, לחשיפת מעשיו של המערער ולפתיחת ההליכים המשפטיים כנגדו - הן האזרחי, הן הפלילי - השפעה מרתיעה ומרסנת המפחיתה את רמת הסיכון להישנות עבירות מרמה בעתיד.

המערער החל בטיפול באופן פרטי במרכז "התחלה חדשה" ביולי 2013. להערכת גורמי הטיפול, המערער פיתח קשיים רגשיים והתפתחותיים משמעותיים שהובילו לקווי אישיות נרקיסיסטיים על רקע גירושי הוריו ומערכת היחסים המורכבת שלו עמם. המניע לביצוע העבירות היה הרצון לחוות הצלחה כלכלית וקושי להתמודד עם חווית הכישלון. גורמי הטיפול דיווחו כי המערער מתמיד בהליך הטיפולי ומחוייב לו, משתף פעולה עימם ומתקדם בהכרה וזיהוי עיוותי חשיבה וגורמי סיכון במצבו. שירות המבחן העריך, כי ככל שימשיך המערער לקבל מענה טיפולי הולם ומותאם, הסיכון להישנות התנהגות בעייתית בעתיד יפחת. שירות המבחן ציין, כי במהלך הקשר עם המערער, הוא שב וביטא חרטה עמוקה על מעשיו, בושה ואשמה והכיר באחריותו להתנהגותו ולפגיעה במתלוננים. המערער הביע נכונות כנה לפצות את המתלוננים ואף החל לעבוד בעבודה נוספת במטרה לגייס כסף שיוכל להעביר אליהם. המערער הביע נכונות רבה להמשיך בהליך הטיפולי ולבצע שינוי בחייו וכן להשתלב בטיפול קבוצתי במסגרת שירות המבחן.

בית-משפט קמא פירט את ההמלצה הסופית של שירות המבחן לפיה, יש להטיל על המערער עונש שלא יפגע בהישגיו ובמאמציו לשיקום - עונש מאסר בפועל אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, צו מבחן למשך שנתיים לצורך השתלבות בקבוצה טיפולית במסגרת שירות המבחן, המשך הטיפול במרכז "התחלה חדשה" וכן טיפול זוגי.

 

6

6.         בית-משפט קמא ציין כי מדובר בפרשה כוללת אחת, ועל כן יש לקבוע מתחם עונש אחד במסגרתו יישקלו כלל השיקולים הרלוונטיים. בית-משפט קמא התייחס לחומרת מעשיו של המערער, להיקפם ולעובדה שבוצעו תוך ניצול האמון הרב שרחשו לו המתלוננים, בני משפחתו. עוד צויין, כי המתלוננים אשר סמכו על המערער ורחשו לו, כאמור, אמון רב מסרו לו את כספם וחסכונותיהם עליהם עמלו עמל רב, מתוך אמונה כי יעשה כמיטב יכולתו על מנת להשיא להם רווחים. המערער ניצל ניצול ציני וקר את הקרבה המשפחתית והאמון הרב שרחשו לו המתלוננים וביצע שורת מעשי מרמה מתוכננת ומאורגנת. משהפסיד המערער את כספם של המתלוננים, לא סיפר להם על כך ואף הציג בפניהם מצגי שווא בדבר התשואות הגבוהות, לכאורה, להשקעתם, באמצעות הטבלאות שערך. כך, שוכנעו המתלוננים להותיר את כספם אצל המערער ולעיתים אף להשקיע סכומי כסף נוספים. המתלוננים סברו לתומם כי הם משיאים רווחים, אך, למעשה, כספם ירד לטימיון והם נקלעו למצב כלכלי קשה. עיון בפרטי האישום מעלה את הנזק הרב שנגרם כתוצאה ממעשיו. כך, למשל, קיבל המערער במרמה סך כולל של 1,107,488 ₪ מן המתלוננת אורלי בדוסה, כשהשיב לה סך של 625,631 ₪ בלבד; עוד קיבל המערער במרמה סך כולל של 420,000 ₪ מן המתלוננת ענת מנטנה-פרץ אשר מכרה את דירת מגוריה לשם כך.

בסופו של יום, קיבל המערער במרמה מן המתלוננים - בני משפחתו, סך כולל של כ- 3 מיליון ₪, כאשר מסכום זה, העביר המערער לחשבונו האישי סך של כ- 1.3 מיליון ₪. המערער השיב סך של 915,631 ש"ח בלבד מתוך כ- 3 מיליון ש"ח שהועברו לידיו לחלק מהמתלוננים.

 

בית-משפט קמא הדגיש, כי מצבם הכלכלי של המתלוננים הורע עקב מעשיו של המערער וחלקם אף איבדו את האפשרות לרכוש דירה או לחיות ברווחה כלכלית. בנוסף, מערכת היחסים בין בני המשפחה נפגעה בצורה קשה והתערערה עד כי ספק אם תוכל אי פעם להשתקם.

 

7.         בית-משפט קמא התבסס על אימרות בית-המשפט העליון בדבר הצורך להחמיר בענישה כלפי אלו המבצעים עבירות כלכליות מתוחכמות וקשות לגילוי, המנצלים את כוחם, מעמדם ויחסי האמון השוררים בינם לבין אלו המוסרים להם את כספם. נוכח המכלול, קבע כי מתחם העונש ההולם את מסכת המעשים הכוללת נע בטווח של בין 3 ל - 7 שנות מאסר לריצוי בפועל.

 

7

8.         באשר לגזירת הדין, זקף בית-משפט קמא לקולא את העובדה כי המערער נעדר עבר פלילי וזו לו הסתבכותו הראשונה והיחידה עם החוק, כי נטל אחריות על מעשיו והודה במיוחס לו וכן, כי בהתאם להתרשמות שירות המבחן וגורמי הטיפול במרכז "התחלה חדשה", הוא מחוייב להמשך הטיפול בו מתמיד, טיפול אשר מפחית את רמת הסיכון להישנות עבירות.

            עם זאת ציין, כי הודאתו של המערער בבית-המשפט נמסרה רק לאחר שארבעה מן המתלוננים העידו בבית המשפט ונחקרו בחקירות נגדיות ארוכות ומתישות, במהלכן עשה כל מאמץ להבהיר כי גרסתם אינה אמת.

            עוד פירט, כי לא נעלמו מעיניו מצבה הקשה של משפחתו וחלוף הזמן הניכר מאז בוצעו העבירות.

למרות הנסיבות שפורטו בהרחבה על ידי ב"כ המערער, סבר בית-משפט קמא כי יש ליתן משקל בכורה לאינטרס הציבורי ולהרתעת הרבים על פני עניינו האישי של המערער ולא מצא כי בנסיבות אלו יש כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

 

9.         לנוכח חומרת העבירות בהן הורשע המערער וריבויין, היקפן, הענישה הנוהגת ומגמת בתי המשפט להחמיר בעונשיהם של המבצעים עבירות כגון דא, קבע בית-משפט קמא שעל המערער לרצות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת מאוד. בית-משפט קמא ציין כי, לולא הנסיבות לקולא שהובאו לעיל, ובעיקר השיקול של חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים ועד להווה, היה מקום לשקול הטלתו של עונש חמור הרבה יותר מזה שהושת על המערער.

 

נימוקי הערעור

 

10.       בית-משפט קמא התעלם מן העובדה כי המערער השיב חלק נכבד מסכום המרמה, על אף מצבו הכלכלי המורכב, וכי בפסק-הדין בתביעה האזרחית נקבע כי עליו להשיב סכום כספי גבוה המהווה למעשה ענישה נוספת.

 

8

11.       בית-משפט קמא לא נתן די משקל לחרטתו של המערער, לשינוי באורחות חייו, להיותו נעדר עבר פלילי, ולנסיבות חייו המורכבות.

 

12.       בית-משפט קמא השית ענישה מחמירה אשר אינה מצויה בהלימה לחומרת העבירות ולמדיניות הענישה הנוהגת. בית-משפט קמא שגה בקביעת מתחם העונש ההולם, אשר לגישת ההגנה מצוי בטווח שבין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד לחמש שנות מאסר.

 

13.       בית-משפט קמא לא נתן מעמד בכורה לשיקולי שיקום ולא אימץ את המלצות שירות המבחן, תוך שהתעלם כליל מחוות-הדעת שהוגשה מטעם "התחלה חדשה".

 

14.       בקביעת גובה הקנס ותקופת המאסר חלף הקנס (200 ימי מאסר), התעלם בית-משפט מכך שהמערער פושט רגל - כך שבפועל האריך את תקופת מאסרו והעמיד את עונשו ברף הגבוה של המתחם שקבע למרות חרטתו הכנה. בנוסף, לא התחשב בסכומים שחוייב לשלם בהליך האזרחי, העומדים על כ- 2,500,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט בסך 180,000 ₪. בהקשר זה נטען, כי שליחת המערער למאסר תסכל את האפשרות להשיב למתלוננים את כספם.

 

15.       ביהמ"ש לא נתן משקל לקולא לעובדה שמעשיו של המערער לא כללו תכנון מוקדם. לטענת ב"כ המערער, בתחילה השקיע המערער עבור עצמו ורק לאחר שנחל הצלחה פעל עבור המתלוננים, אשר הביעו הסכמתם ורצונם שינהל את השקעותיהם. עובדת היותם קרובי משפחה ורצונו שלא לאכזב אותם גרמו לו שלא לשתפם בהפסדיו, תוך שהוא עשה הכל כדי לצמצם נזקים ולהשיב כספים.

 

16.       בית-משפט קמא התעלם מהתיקון לקולא בכתב-האישום, כאשר סעיף עבירת הגניבה הושמט, ובשגגה קבע בית-המשפט קמא כי הכספים הועברו לחשבונו של המערער.

9

 

17.       בית-משפט קמא התעלם מאינטרס הציפייה וההסתמכות של המערער נוכח הסדר הטיעון, ההליך השיקומי שעבר ודחיות הדיונים שהתקבלו על בסיס המלצות שירות המבחן, כאשר בנוסף הפקיד סך של 200,000 ש"ח לטובת פיצוי המתלוננים, אותם קיבל מאמו אשר לקחה משכנתא לצורך כך.

 

18.       לסיכום נטען, כי המערער נעדר עבר פלילי, האירועים התרחשו לפני למעלה מעשור, שליחתו למאסר תוביל לנזק בלתי הפיך, והנסיבות מחייבות מתן מעמד בכורה לאינטרס השיקום. שליחתו למאסר תקטע את הליך השיקום והטיפול של המערער וכן את יכולתו להמשיך להשיב כספים למתלוננים.

 

19.       על כן, מבוקש לקבל את הערעור, להקל בעונשו של המערער ולקבל את המלצת שירות המבחן במלואה.

 

עמדת המדינה

 

20.       ב"כ המשיבה חזר ופירט את נסיבות מסכת המרמה, כאשר המערער פגע בבסיס הכלכלי של המתלוננים, רובם בני משפחה. כך, למשל, שכנע המערער את אחת המתלוננות למכור את ביתה, כשעד היום היא מתגוררת בשכירות עם שתי ילדותיה הסובלות ממגוון בעיות.

 

21.       עוד הדגיש, כי המערער לא הודה במיוחס לו באופן מיידי, אלא לאחר שנשמעו עדויותיהם הארוכות של 4 מתלוננים - ולאחר שניתן פסק-דין בהליך אזרחי מקביל, בו חוייב המערער בתשלום 2,500,000 ₪.

 

10

22.       לטעמו של ב"כ המשיבה, ראוי לפקפק בהליך השיקום שעבר המערער, שהינו תולדה של ההליך המשפטי, ממומן מכיסו הפרטי, וכל האמור בחוות-הדעת שהוגשו אינם יכולים להוות הסבר למניע ולרקע למעשי המרמה שבוצעו על-ידי המערער.

 

23.       לשיטתו של ב"כ המשיבה, מתחם העונש ההולם מבוסס על מעשי המרמה ותדירותם, סכומי המרמה ומספר הנפגעים. עוד הצביע על כך, שבבית-משפט קמא, טענה הסניגוריה למתחם שנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד ל - 5 שנות מאסר בפועל.

 

24.       ב"כ הפרקליטות הזכיר, כי גזר-הדין ניתן לאחר הליך ממושך, במהלכו בית-משפט קמא התרשם מסבלם של חלק מהנפגעים ומהנאשם עצמו, נתון אשר מבסס את טענתו כי אין מקום להתערב בגזר-הדין.

 

דיון והכרעה

 

25.       צדק בית-משפט קמא משתיאר את הפגיעה הממשית בערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות שביצע המערער, ואת החומרה המיוחדת הטמונה בפגיעה המתמשכת בבני משפחה, תוך ניצול האמון הרב שרחשו לו. בית-משפט קמא פירט וביסס את סכומי המרמה ואת הנזקים שנגרמו בפועל, כאשר המערער גרם להרס עולמם הכלכלי של חלק מהמתלוננים. עוד צויין, כי בנוסף להעברת כספים לחשבונו האישי, הרי שהוא טרח ועמל להכין מצגי שווא (בדמות טבלאות אקסל בדבר "תשואות" השקעותיו) לעיני קרבנותיו, והכל בעת שכספיהם, למעשה, ירדו לטמיון.

 

11

26.       קביעותיו של בית-משפט קמא באשר למדיניות הענישה הנוהגת מבוססת הן, בשים לב למגמת הענישה המחמירה שעולה מפסיקתו של בית-משפט העליון בעשור האחרון (ראו, למשל: ע"פ 4430/13 נתנאל שרון נגד מדינת ישראל, (מיום 31.3.14) - בסעיף 22 לפסק-דינו של כבוד השופט דנציגר ולפסיקה הנסקרת שם - להלן: פס"ד שרון).

 

27.       בפס"ד שרון, חוזר כב' השופט דנציגר על החומרה הטמונה בביצוע עבירות כלכליות:

 

"...בל נטעה באופיין 'הלבן והנקי' של העבירות הכלכליות: מדובר בעבירות מתוחכמות וקשות לגילוי, אשר מבוצעות לרוב על-ידי עבריינים בעלי מעמד והשכלה שעושים שימוש בכספיהם של אחרים, תוך ניצול כוחם ומעמדם ותוך הפרת חובות הנאמנות. לעיתים קרובות נותרות עבירות אלה סמויות מהעין במשך שנים רבות, וכשהן מתגלות, מתבררים גם הנזקים החמורים הנובעים מהן, אשר הינם בדרך-כלל חמורים פי כמה וכמה מהנזקים שנגרמים כתוצאה מעבירות רכוש 'רגילות'. לא בכדי קבע בית-משפט זה בשנים האחרונות שהגיעה העת להעלות את רף הענישה בעבירות כלכליות, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל במקרים המתאימים..." (שם).

 

28.       בסופו של יום, תוך שהתייחס לסכומי המרמה, משכה ונסיבותיה, הסכום החלקי שהושב לחלק מן המתלוננים, הנזק שנגרם למתלוננים, ניצול מערכת יחסי הקרבה בין המערער לבני משפחתו הנפגעים, על רקע מגמת הענישה שפורטה לעיל, קבע בית-משפט קמא מתחם עונש הולם למסכת המעשים הנע בטווח שבין 3 ל - 7 שנות מאסר בפועל.

 

29.       כפי שנטען על-ידי המערער, בית-משפט קמא אכן לא הביא לידי ביטוי בגזר-הדין את הפסיקה שסרק כדי לבסס את מתחם העונש ההולם אותו קבע. עם זאת, לאחר שעיינו בפסקי-הדין שהוגשו על-ידי ב"כ הצדדים ובפסיקה נוספת, מצאנו כי לא נפלה כל שגגה בקביעת מתחם העונש ההולם על-ידי בית-משפט קמא. לעניין זה, נפנה למספר פסקי-דין מרכזיים:

 

12

ע"פ 8458/11 שובל נגד מדינת ישראל (מיום 11.9.13), שם אישר בית-המשפט העליון עונש מאסר בפועל בן 5 שנים על מנכ"ל חברת השקעות, שגייס סך של כ - 1,000,000 ₪ משלושה משקיעים שונים לצורך השקעה בשוק ההון, אותו שלשל לכיסו הפרטי (יחד עם שני שותפים). המערער שם הודה במיוחס לו לאחר שנשמעו עדי תביעה;

 

ע"פ 10494//06 סביון משפטי נגד מדינת ישראל (מיום 19.11.07) - בו אושר עונש מאסר בפועל בן 8 שנים בנסיבות חמורות יותר מבענייננו. המערער, יועץ השקעות בשוק ההון הודה במגוון עבירות מרמה אשר נמשכו על פני 4 שנים, כאשר סכום המרמה היה במיליוני שקלים, כשגם בעניינו היתה המלצה טיפולית מטעם שירות המבחן;

 

בפס"ד שרון, אשר הוזכר לעיל, נדון עניינו של עובד בנק, בעל רשיון לייעוץ השקעות, אשר ניצל אמונם של שניים מבני משפחתו, כאשר סכום המרמה עמד על סך 250,000 ₪ מתוכו הוחזרו 100,000 ₪. הכרעת-הדין ניתנה עוד בטרם החל שלב ההוכחות בתיק, אז חזר בו אותו מערער מכפירתו והודה בכתב-אישום מתוקן. בנסיבות אלו, המקלות לעומת עניינו של המערער בו עסקינן, אושר מתחם הנע בין 2 - 4 שנות מאסר בפועל, כאשר בשל מצבו הרפואי (מחלת הסרטן), אישר בית-המשפט העליון עונש ברף התחתון של המתחם, של שנתיים מאסר בפועל;

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) חזיזה ואח' נגד מדינת ישראל (מיום 27.2.2011), אשר הובא על-ידי ב"כ המשיבה, במסגרתו אושר עונש של 4 שנות מאסר בפועל שהוטל על סוכן ביטוח (ואחותו) אשר, בין השאר, הציע לקרבנותיו להשקיע באמצעותו סכומי כסף שונים בביטוח - אך שלשל אותם לכיסם הפרטי. המערער שם הוציא במרמה סכום של כ - 580,000 ₪, כאשר העבירות בוצעו בין השנים 2003 - 2005.

 

13

30.       לעניין גזירת-הדין בעניינו של המערער, שקל בית-משפט קמא את כל השיקולים הרלבנטיים. קביעתו המרכזית לעניין המשקל המסויג שיש ליתן להליך השיקומי הספציפי בו לקח חלק המערער בפרט, ולצורך לבכר את האינטרס הציבורי בכלל, היא מבוססת. כן ניתן ביטוי מתאים לחלוף הזמן, להודאתו של המערער - לרבות עיתויה, לאמור בתסקיר שירות המבחן ולהיותו של המערער נעדר עבר פלילי.

 

31.       בסופו של יום, בהתחשב במכלול הנתונים, הטיל בית-משפט קמא עונש מידתי בתוך המתחם, לצד ענישה כספית המתבקשת נוכח אופיין של העבירות, ולא נמצא כי נפלה כל שגגה בגזר-דינו של בית-משפט קמא באשר הוא מושתת על אדנים איתנים.

 

32.       אשר על כן, דין הערעור להידחות.

 

 

דנה מרשק מרום, שופטת

 

 

השופט ד"ר סטולר:

אני מסכים.

 

 

אחיקם סטולר, שופט, אב"ד

 

השופטת בוסתן:

14

אני מסכימה.

 

זהבה בוסתן, שופטת

 

 

סוף דבר:

 

הערעור נדחה.

 

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 22.2.15 עד השעה 10:00, או על פי

החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות ופסק דין זה.

 

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

 

 

 

ניתן והודע היום ח' שבט תשע"ה, 28/01/2015 במעמד הנוכחים.

 

 

אחיקם סטולר, שופט, אב"ד

זהבה בוסתן, שופטת

דנה מרשק מרום, שופטת