1

נוכחים:

ב"כ המערערת עו"ד גבריאלה ליברמן

המשיב ובא כוחו עו"ד ג'בארה ראסם

המשיב הובא ע"י שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המשיב הורשע על פי הודאתו בת"פ 38797-09-16 (בית משפט השלום בפתח תקווה) בניסיון כניסה לישראל שלא כחוק כאשר נראה ביום 14.9.16 על ידי כוחות צה"ל חוצה את גדר ההפרדה ואת מעבר מים סמוך לאורנית ונתפס על כביש 5050 ללא אישור כניסה.

בית משפט קמא האריך את המאסר על תנאי של חודשיים שהיה תלוי ועומד נגד המערער וחילט 5,000 ₪ שהפקיד המשיב בגין קנס.

מלכתחילה הערעור היה מכוון כלפי הארכת המאסר על תנאי אשר בין לבין הופעל על ידי בית משפט קמא בגין עבירה נוספת שבגינה הוא מרצה 3 חודשים ויום, לרבות הפעלת המאסר על תנאי.

2

משכך עומד הערעור על הטענה של המערער לפיה היה צריך בית משפט קמא לא רק להפעיל את המאסר על תנאי אלא להוסיף לו גם עונש מאסר בפועל לאור עברו הפלילי בגין כניסתו לישראל שלא כדין ב-9 הזדמנויות, לרבות בהזדמנות נושא הערעור, ועל מנת להרתיע אותו ואחרים שכמותו מלהיכנס ארצה ללא אישור שהייה, גם אם הדבר נעשה לצורכי פרנסה, וזאת לאור שיקולי הביטחון וחומרת העבירה.

באשר לטענת הכניסה למטרות פרנסה, טוענת המערערת שפרנסת המשיב את ילדיו הקטנים אינם חריגים אלא משמשים מניע גם לכניסת שב"חים אחרים ארצה ובעניינו של המשיב התחשבו בתי המשפט בנימוק זה כדי להסתפק בימי מעצרו אך הוא לא נרתע אלא המשיך להיכנס למדינת ישראל ללא אישור שהייה, לרבות ביצוע העבירה נושא הערעור חודשיים לאחר ביצוע העבירה שבגינה הוטל עליו מאסר על תנאי נושא חלק מהערעור, ואשר בינתיים הופעל.

ב"כ המשיב תומך בגזר הדין נושא הערעור וטוען כי בכל המקרים בהם נכנס המשיב ארצה הוא לא ביצע עבירות נלוות על העבירה של כניסה שלא כדין ונכנס ארצה רק למטרות פרנסה ומשכך צדק בית משפט קמא כשלא הטיל עליו עונש נוסף וכשהאריך את המאסר על תנאי.

לאחר שעיינו בגזר הדין של בית משפט קמא, בגיליון הרשעותיו של המערער ובנימוקי הערעור ושמענו דברים מפי ב"כ המשיב, הגענו למסקנה כי חרף כניסתו של המשיב ארצה למטרות פרנסה טעה בית משפט קמא כאשר האריך את המאסר על תנאי, החלטה זו תוקנה בהליך שהפעיל את המאסר על תנאי וטעה גם כאשר לא הטיל על המשיב עונש מאסר בפועל, ולו לתקופה קצרה, בהתחשב בחומרת התנהגותו, בצורך בהרתעתו ובהרתעת אחרים מלהיכנס ארצה ללא אישור שהייה, גם אם המשיב לא הורשע בעבירה המוגמרת אלא רק בניסיון לבצעה לאור המקום שבו נתפס על ידי כוחות הביטחון.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומטילים על המשיב 45 ימי מאסר בפועל לריצוי במצטבר לעונש שהוטל עליו בת"פ 1173-10-17 ובת"פ 42195-08-17 (בית משפט שלום ברמלה), וזאת בניכוי 15 ימי מעצר מיום 14.9.16 ועד יום 28.9.16 שבהם היה המשיב עצור בקשר לעבירה נושא הערעור.

עונש הקנס שהוטל על המשיב יעמוד בתוקפו.

3

ניתן והודע היום טז' חשון תשע"ח, 5/11/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.