1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד אנואר פריג'

ב"כ המשיבה עו"ד אלון טנקג'י

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 27502-08-13 (בימ"ש השלום ברמלה) בעבירות איומים והטרדה טלפונית שביצע כלפי אישתו דאז, גרושתו היום כאשר בהיותו אסיר התקשר אליה ואיים עליה שאם לא תצא מהבית יהרוג אותה ואת אחיה ובסמוך לאחר מכן התקשר אליה שלוש פעמים נוספות מבלי לומר דבר.

המערער נידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל, ל- 7 חודשי מאסר על תנאי ו- 5 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל והטענה העיקרית מפי ב"כ המערער בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו היא שטעה בימ"ש קמא כאשר לא אימץ הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים לפיו יוטלו על המערער 8 חודשי מאסר בפועל.

במהלך הדיון בפנינו התגלעה מחלוקת באשר לאי אימוצו של הסדר הטיעון כאשר ב"כ המערער טוען כי מדובר בהסדר טיעון שנרקם בין הצדדים בעקבות גישור שנערך על ידי ביהמ"ש ורק במעמד הטיעונים לעונש טענה ב"כ המאשימה בביהמ"ש קמא למתחם ענישה שהרף העליון בו הוא 15 חודשי מאסר.

ב"כ המשיבה טוען כי מדובר בהסדר טיעון שהיה מותנה ב"טיעון סגור" ומאחר וב"כ המערער לא קיבל את ההצעה שהטיעון יהיה סגור אלא יטען "טיעון פתוח", לא היה המאשימה מחויבת בביהמ"ש קמא לעמוד על 8 חודשי מאסר בפועל.

2

עוד טוען ב"כ המערער בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה ביהמ"ש קמא כאשר לא התחשב בקולת העונש, בהסכם סולחה ובהסכם גירושין שנערכו לאחר ביצוע העבירות נושא גזר-הדין למרות שדבר עריכתם והמסמכים הרלוונטיים הוצגו בפני בימ"ש קמא.

ב"כ המשיבה טוען כי עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער סביר ומוצדק לאור חומרת התנהגותו, שהיא במיוחד בשל העובדה שהעבירות בוצעו בהיותו אסיר בגין עבירות קודמות שבוצעו כלפי אישתו דאז.

איננו רואים צורך להתייחס למחלוקת בין הצדדים בכל הקשור למחויבותו של בימ"ש קמא לאמץ את הסדר הטיעון הנטען ולהטיל על המערער 8 חודשי מאסר בפועל.

אנו רואים עין בעין עם ביהמ"ש קמא את חומרת התנהגותו של המערער כלפי אישתו דאז, במיוחד כאשר מדובר באיומים ובהטרדה שבוצעו כלפי אישתו של המערער דאז בהיות המערער אסיר בגין עבירות קודמות שביצע כלפיה.

עם זאת, ביהמ"ש קמא לא לקח בחשבון במידה הראויה לקולת העונש, בין בדרך קביעת המתחם ובין בדרך קביעת עונשו של המערער בתוך המתחם, את העובדה שלאחר ביצוע העבירות נושא גזר-הדין נערך הסכם סולחה בין המערער לאישתו והם אף התגרשו.

כך גם לא לקח ביהמ"ש קמא בחשבון במידה הראויה את התיקון המשמעותי שחל בכתב האישום המקורי ובא לביטוי בכתב האישום המתוקן.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערער ירצה 8 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 29.8.13.

איננו רואים מקום לנכות 17 ימי מעצר מתקופת המאסר שכן באותם ימים היה המערער אסיר בגין העבירות שבוצעו כלפי אישתו דאז.

יתר חלק גזר הדין יעמדו בתוקפם.