1

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת דנה כהן לקח) מיום 15.9.13 בת"פ 48689-04-13.

כללי

1.         המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של שהיה שלא כדין, בישראל, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת סכין. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 24.4.13 סירב המערער לבקשת שוטרת להציג תעודת זהות וברח מהמקום. אחרי המערער התנהל מרדף רגלי, ובמהלכו הצטרפה ניידת. המערער התעלם מקריאותיהם החוזרות של השוטרים לעצור, ונתפס על ידם בסופו של דבר לאחר מאבק פיזי בחצר בית חולים, אליו נמלט, כשברשותו נתפסה סכין מנתחים. על המערער נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והופעל מאסר על תנאי של 6 חודשים מתיק אחר במצטבר. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

הערעור

2.         ב"כ המערער טוען כי העונש שהוטל עליו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת במידה מתונה כלפי מי שנכנס לישראל שלא כדין אך עושה כן לצורך פרנסה או מטרה הומניטרית אחרת. בענייננו, כך נטען, נכנס המערער לישראל במטרה לראות את ילדיו, שהינם תושבי המדינה, ולא במטרה לבצע עבירה. כמו כן, נטען כי הסכין שנתפסה הנה סכין קטנה, שנועדה להיות למערער לעזר בנוגע עם בעיה רפואית בכף רגלו, ולא לשמש למטרה עבריינית. עוד נטען כי המערער נתפס בעת שעשה את דרכו אל מחוץ לישראל. באשר להפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נטען כי המערער לא השתמש באלימות קשה או בכלי נשק, והתנהגותו היתה ספונטאנית ואינסטינקטיבית. ב"כ המערער טוען גם כי בנסיבות הענין היה ראוי לחפוף את עונש המאסר על תנאי שהופעל. לכל הפחות, מן הראוי היה להורות על חפיפה חלקית.

דיון

3.         דין הערעור להידחות.

2

לזכותו של המערער יש לזקוף את הודאתו, שבאה בתחילת ההליך והביאה לחסכון בזמן שיפוטי. ברם, עבירת השב"ח, בה הודה, פוגעת בערכים של הגנה על ריבונות המדינה על גבולותיה ועל הבאים בשעריה, והיא אף עלולה להעמיד בסכנה את שלום הציבור ובטחונו, כפי שציין זאת בית משפט קמא בגזר הדין. המערער טען כי נכנס לישראל במטרה לבקר את ילדיו. אך טענתו זו לא הוכחה בבית משפט קמא, ואין להידרש לה בשלב הערעור. המערער ביצע גם עבירה של הכשלת שוטר, הפוגעת בערכים של אכיפת שלטון החוק והגנה על העוסקים באכיפתו. נסיבות ביצוע עבירה זו מגבירות את חומרתה. המערער ברח בריצה, טיפס על גדר, נכנס למבנה בית חולים, בעוד השוטרים בניידת מחוץ למבנה כורזים לו, ונאבק בשוטר באופן פיזי שהצריך התערבות של שוטר נוסף. בנוסף, המערער החזיק סכין. העבירה של החזקת סכין פוגעת בערכים של הגנה על שלום הציבור ובטחונו, ובנסיבות המקרה דנן, היה בה גם סיכון שלומם של השוטרים. אמנם, המערער לא עשה שימוש בסכין זו, אך אין בכך או בטענה כי מדובר בסכין שנועדה לשימוש לצרכים רפואיים, כדי לשלול את הסיכון הפוטנציאלי הטמון בהחזקת סכין. בנוסף לכל אלה, למערער עבר פלילי משמעותי, הכולל הרשעות קודמות במספר רב של עבירות, ובכלל זה עבירות שב"ח ועבירות רכוש, כדוגמת התפרצות לבית מגורים, חבלה במזיד ברכב, גניבה ועוד. המערער ריצה תקופות מאסר שונות, לרבות מאסר של 24 חודשים, אך לא היה בכך או במאסר על תנאי שהוטל עליו, כדי להרתיעו מלשוב ולעבור על החוק. כמו כן, בדין קבע בית משפט קמא כי לא נמצאה הצדקה לסטות מהכלל, לפיו עונש מאסר על תנאי יופעל במצטבר. לפיכך, אין להקל בעונש שהטיל עליו בית משפט קמא.

ניתן היום, י"ג בשבט התשע"ד, 14 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.