1

נוכחים:

המערער ובאי כוחו עוה"ד בנימין נהרי וחיון

ב"כ המשיבה עו"ד גבי ליברמן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 34055-07-13 (בימ"ש השלום בפתח תקווה) בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וסיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית נושא שני אישומים, ונידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל, ל- 8 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, לתשלום קנס 10,000 ₪, ול- 6 חודשי פסילה על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

כמו כן, חולטו הכספים שנתפסו בידי המערער ובחזקתו, דהיינו, סכום של 38,300 ₪ ו- 200 דולר שנתפסו בתחתוניו. כמו כן, חולט מחשב שנתפס בחזקתו של המערער.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וכלפי ההחלטה בדבר חילוט הכספים.

במהלך הדיון בפנינו עתר ב"כ המערער להחזיר למערער מחשב שנתפס בחזקתו. אין התייחסות בגזר-הדין נושא הערעור לעניין המחשב ומשכך אין כל בסיס לחילוטו, אם חולט מידי המערער.

ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בימ"ש קמא הפלה בין המערער לבין הנאשם האחר שנידון לאותה תקופת מאסר במסגרת הסדר טיעון למרות שיוחסו לו עבירות נוספות.

כמו כן טוען ב"כ המערער כי בימ"ש קמא לא התחשב בהיותו של המערער נכה קטוע רגל, והעובדה שהוא נקי מסמים כבר תקופה ארוכה לאחר שהתדרדר לשימוש בהם עקב מצוקה נפשית ופיזית חמורה שנגרמה כתוצאה מנכותו.

במהלך הדיון בפנינו הציג ב"כ המערער החלטה רפואית לפיה המערער זקוק לקטיעת רגלו, לאחר שמצבה החמיר מאז מתן גזר-הדין על ידי בימ"ש קמא.

2

באשר לחילוט, טוען ב"כ המערער כי לא הוכח קשר בין הכספים שנתפסו אצל המערער לבין ביצוע העבירות נושא הרשעתו, מה גם שהמערער לא הוכרז "סוחר סמים" ומשכך החילוט לא מבוסס על פקודת הסמים המסוכנים אלא על הוראות הפסד"פ (מעצר וחיפוש [נוסח חדש] תשכ"ט-1969).

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער וטוענת כי בימ"ש אבחן נכונה בינו לבין הנאשם האחר והתחשב בכל נסיבותיו האישיות כפי שנטענות בבימ"ש קמא ובפנינו.

לטענתה, מתחם הענישה שנקבע על ידי בימ"ש קמא הולם את הפסיקה הנוהגת כאשר מדובר במי שמחזיק סם שלא לצריכה עצמית ומסייע למסחר בו, והעונש שהוטל על המערער מתחשב גם בנסיבותיו האישיות, לרבות נכותו.

עיון בגזר-הדין נושא הערעור מעלה כי הוא קבע את מתחם הענישה בין 10 חודשים לשנתיים בהתחשב בפסיקה שהובאה בפניו על ידי ב"כ הצדדים, גם אם חלקה הוא תוצאה של אימוץ הסדרי טיעון ומשכך אין לומר כי מדובר במתחם ענישה שגוי.

בימ"ש קמא לא התעלם כלל ועיקר מהיותו של המערער נעדר עבר פלילי, מהודאתו שחסכה בזמן שיפוטי, מהיותו נכה 100 אחוז בגלל קטיעת רגלו בתאונה שעבר בהיותו בן 14.

בימ"ש קמא גם אבחן נכונה בין עניינו של המערער לבין עניינו של הנאשם האחר שנידון ל- 10 חודשי מאסר כתוצאה מאימוץ הסדר טיעון שכן הנאשם האחר הורשע רק בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי נושא האישום השני והעבירות האחרות נושא הרשעתו לא הצדיקו הטלת ענישה חמורה יותר.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור כלפי עונש המאסר שהוטל על המערער, גם אם אנו מתחשבים לקולא במסמכים הרפואיים שהוצגו בפנינו ולא היו בפני בימ"ש קמא, אשר מצדיקים דחיית תחילת ריצוי עונש המאסר.

בימ"ש קמא לא נימק בגזר-הדין את החלטתו לחלט את הכספים שנתפסו בתחתוניו של המערער בזמן מעצרו, אך מהטיעונים שהיו בפני בימ"ש קמא מפי ב"כ המאשימה בכל הקשור למקורות הכספיים של המערער, אשר לא הוכחשו על ידי המערער, כמו גם בעובדות שני האישומים נושא הרשעתו עולה כי מדובר בסכום הקשור בביצוע עבירות הסמים נושאי ההרשעה ומשכך צדק בימ"ש קמא כאשר החליט על חילוט הכספים שנתפסו בחזקתו של המערער, בהיעדר הסבר מפיו למקורם הכשר של אותם כספים.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור כלפי החלטת ביהמ"ש לחלט את הסכומים של 38,000 ₪ ו- 200 דולר שנתפסו בחזקתו של המערער.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 1.6.14 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בימ"ש קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

3

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

המערער יהיה רשאי לצאת לטיפולים רפואיים על פי זימונים בכתב שיציג בפני ב"כ המשיבה והממונה על האיזוק האלקטרוני יומיים לפחות לפני מועד הטיפול ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.