1

לפני ערעור על החלטת בית משפט תעבורה מרכז, בתיק פל"א 430-12-13 כבוד השופטת מגי כהן.

המערער הורשע על פי הודעתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה), נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף , סעיף 10(א)לפקודה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל 1970.

העונש שגשר בית משפט קמא :

מאסר בפועל לתקופה של 16 חודשים, הפעלת מאסר על תנאי בן 8 חודשים מתיק 2071-12-11 לריצוי באופן חופף,

מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים,

פסילה בפועל לתקופה של 24 חןדשים,

פסילה על תנאי בת 6 חודשים למשך 3 שנים.

ומכאן הערעור שלפני לענין חומרת העונש.

בנימוקי הערעור מציין בא כח המערער:

1. בית משפט טעה משגזר הדין טרם התקבל תסקיר שרות מבחן.

2. הפניית המערער לשרות המבחן נבעה מהסכמת הצדדים.

3.בית המשפט טעה משהשית על המערער תקופת מאסר ארוכה ביותר מבלי ליתן משקל לנסיבותיו האישיות של המערער. זאת ועוד, טעה בית משפט משלא הורה על הארכת מאסר על תנאי.

4. העונש נגזר אינו בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

5. המערער לא התייצב אצל שרות המבחן ביום 28.4.14, גם לא ביום 12.5.14 , בשל נסיבות שונות,

שרות המבחן סירב לזמן המערער פעם נוספת. בין היתר המערער היה טרוד בכלכלת ביתו, תוך מודעות לאפשרות ריצוי מאסר ובכך תמנע ממנו אפשרות הדאגה לפרנסת ביתו.

6. בית משפט לא נתן משקל לתקופת היות המערער במעצר בית במשך 10 חודשים, ויש לכל הפחות לראות במחצית התקופה כמעצר ממש, וזאת בשל נסיבותיו האישיות הקשות ביותר.

2

7. במסגרת הדיון בערעור, ביקש בא כח המערער להחזיר התיק לבית משפט קמא, על מנת שישלח המערער לקבלת תסקיר.

באת כח המשיבה מבקשת לדחות הערעור מהנימוקים:

1., מפנה למסמך שנכתב על ידי שרות המבחן, ממנו עולה כי נעשו מספר נסיונות על ידי השרות ליצור קשר טלפוני , לבסוף נשלחה הזמנה בדואר רשום, ולא חזרה הודעה כי דבר הדואר לא התקבל.

2. מפנה לגליון הרשעות קודמות, 47 הרשעות, רשיון נהיגה שפקע 4 שנים קודם לכן. פסילות על תנאי בעבר המצטברות ל- 20 חודשים, בית המשפט הפעיל את כולן בחופף ובכך לא החמיר עם המערער, עונש מאשר על תנאי בן 8 חודשים הופעל אף הוא בחופף, לאור כך בית משפט קמא לא החמיר עם המערער כלל ועיקר, ובנסיבות אלה אין להתערב בגזר הדין.

לגופו של ענין דין הערעור להדחות.

1. עיון בתיק בית משפט קמא כולו, מלמד כי הודאת המערער בעבירות שיוחסו לא נבעה ולא ניתנה כפוף לשליחתו לקבלת תסקיר.

משנתן בית משפט למערער הזדמנות פז בדרך של קבלת תסקיר טרם גזר העונש, היתה זו חובתו של המערער להתייצב בפני קצין מבחן. היתה זו אחריותו להתעניין בין ישירות מול קצין מבחן, בין באמצעות בא כוחו, אודות המועד בו עליו להתייצב.

אינני מקבלת הנימוק כי המערער היה טרוד בענייני פרנסה ועל כן לא התייצב. או כי ענין התסקיר נשכח ממנו בשל היות אשתו בחודשי ההריון האחרונים.

יש לזכור העומס הכבד המוטל על שרות המבחן, לא אחת מוגשות בקשות לבתי המשפט לדחות מועד הגשת תסקיר בשל העומס הכבד. משנקבע מועד זימון לנאשם לצורך הכנת תסקיר, ואין התיצבות למועד שנקבע, זמן יקר הושחת לריק, על חשבון כלל הציבור הנזקק לשרות המבחן.

ניתן היה לזמן נאשם אחר הממתין לשרות המבחן במקום אותו אחד שלא התייצב.

יש לזכור כי לא היתה חובה על פי חוק לקבל תסקיר בעניינו של המערער. ומשהחובה בדבר התיצבות נאשם , בפני קצין מבחן לצורך הכנת תסקיר, הינה מכח הוראת החוק, על אותו נאשם האחריות לוודא מועד ההתייצבות, קל וחומר בענינו של המערער.

לא היה מקום לזמן המערער פעם נוספת לצורך המצאת תסקיר לבית משפט טרם גזר הדין.

בקשת בא כח המערער להחזיר התיק לבית משפט קמא, לשם שליחתו לקצין מבחן נדחית.

2.ביום 26.10.14 ניתן גזר דין מנומק כדבעי, מעוגן בפסיקה, בית משפט התייחס לחומרת העבירות שביצע המערער, לנסיבות הקשורות לעבירה, לעברו התעבורתי של המערער, התעלמותו מפסילות על תנאי שהוטלו בחמישה תיקי תעבורה שונים, פסילות המצטברות כדי שנה ו- שמונה חודשים.

אין ספק כי מערער זה לא השכיל להבין הענישה המקלה שניתנה עד כה, זילזל בבית המשפט ואולי סבר כי לעולם חוסן.

3. בית משפט התייחס למתחם הענישה בעמוד 16 לגזר הדין, לא מצאתי כי נפלה טעות.

3

4.בעניינו של המערער, אני סבורה כי בית משפט קמא גזר עונש לקולא , לאור עברו התעבורתי.

מדובר במערער שוותק נהיגתו משנת 2003 בלבד, וצבר 40 ברשעות קודמות.

בעברו - אי ציות לתמרור עצור בצומת, נהג ללא חגורת בטיחות, ריבוי עבירות של פקיעת רשיון רכב מעל 6 חודשים,, ריבוי עבירות של פקיעת רשיון נהיגה ,אי ציות לתמרורים, עבירת מהירות, נהיגה באור אדום, שימוש בטלפון, נהיגה בזמן פסילה.

לסיכום, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בבית סוהר הדרים, ביום 15.12.14 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס כשברשותו תעודת זהות ופסק דין זה.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע גזר הדין יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ה, 23 נובמבר 2014, במעמד בא כח המערער, המערער ובא כח המשיבה..