1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד נחמי פיינבלט

ב"כ המשיבה - עו"ד רוזי כבאז

המערער הופיע

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

בית משפט קמא דן בבקשתו של המערער לביטול פסק דין שניתן בתיק שבואר זה מכבר ביום 21.04.1991.

החלטתו של בית משפט קמא מבוססת על חזקת תקינות מעשה המינהל ועל נטל הראייה, נכונה היא ואיננה מצדיקה התערבות.

יחד עם זאת, הנני סובר שאין להלום שהמערער ישא בעונש על עבירה שעבר או לא עבר אך הורשע בה לפני קרוב ל-24 שנה, כאשר לא היה כלל בארץ וכאשר תוקף רישיונו זה מכבר בארץ הסתיים. הנני אפוא מחליט לבטל את תוצאות אותו פסק הדין בדרך הבאה:

באשר לקנס - הרי חלה עליו התיישנות העונש על-פי סעיף 10 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, והנני מכריז על כך.

באשר לפסילה בפועל - הנני יכול לקבוע שהיא הסתיימה, הן מכח הסכמת המדינה, הן מכח תקנה 557(ד) עליה השלום לתקנות התעבורה בדבר תחולת תקופת פסילה למי שרישיונו פקע, ואולי אפילו מכח התיישנות עונש, אם כי לעניין זה הדבר לא נקי מספקות לאור סעיף 42 לפקודת התעבורה. בוודאי שתקופת הפסילה החלה, אך מנגד, לאור אי-הפקדת הרישיון, ספק אם הסתיימה אי-פעם.

2

התוצאה הינה שהערעור מתקבל בכך שהחלטתו של בית משפט קמא נשארת אמנם על כנה, אך הקנס והפסילה הסתיימו ואין צורך לשאת בהם.

קלדנית: נופר .ד.

הוקלד על ידי סיגל זיו