1

נוכחים:

המערערת וב"כ עו"ד עמיקם לויתן

ב"כ המשיבה - עו"ד דן שורקי

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

לפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בימ"ש שלום תעבורה פתח תקווה, על ידי כב' השופטת הבכירה וישקין, בתיק ת"ד 3619-07-12.

המערערת הורשעה עפ"י הודאתה בגרימת תאונת דרכים ופגיעה בהולך רגל, בעבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, עבירה על תקנה 6(א) לתקנות תעבורה, אי האטה לפני מעבר חצייה, נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש.

העונש שהוטל: 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא תעבור עבירה של נהיגה בקלות ראש או בזמן פסילה, קנס בסך 1,800 ₪, פסילה לתקופה של 5 שנים בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית.

בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערערת כי גזר הדין מהווה סטייה ניכרת מההלכה הפסוקה לאור העובדה כי גזר הדין ניתן כ-3.5 שנים לאחר האירוע.

עוד נטען כי בימ"ש קמא ייחס לשיקולי הענישה פזיזות, כאשר המערערת הורשעה ברשלנות בלבד;

בימ"ש קמא הסתמך על עניין קרני, אך נסיבות שם שונות מענייננו, כששם היה מדובר באי ציות לאור אדום ברמזור ועבירה שבוצעה על ידי נהג אוטובוס, נהג מקצועי.

מדובר במערערת שהודתה מייד. הוגש תסקיר בעניינה. בימ"ש התעלם מהתסקיר. עברה התעבורתי נקי לחלוטין.

2

בעת טיעון בעל פה, ב"כ המערערת הפנה את ביהמ"ש למקרים אחרים של פגיעה בהולך רגל על מעבר חציה, בהם לא נשלח האדם למאסר, גם לא בעבודות שירות.

ב"כ המשיבה מבקש שלא להתערב בעונש, מפנה לפסיקה בנסיבות אישיות דומות, קרי, עבר תעבורתי נקי, אדם נורמטיבי, שפגע בהולך רגל על מעבר חציה ונשלח למאסר בפועל.

אין לי אלא לומר שהפסיקה הינה למאסרים בפועל או בעבודות שירות בעבירות דומות, גם למי שעברו נקי והוא "אדם נורמטיבי".

מכאן השאלה בפני ביהמ"ש, האם ביהמ"ש קמא טעה בעונש שגזר והעונש הינו חמור ביחס לענישה לעבירות אלה, אם לאו.

לאחר עיון בפסקי הדין ומתוך פסיקה דומה שהייתה בפניי, לא ניתן לומר כי בימ"ש קמא טעה או שחרג לחומרה בעונש שגזר.

נהפוך הוא, אני סבורה כי מותב בימ"ש קמא הקל עם המערערת על פי פסיקותיו שלו.

לאור כך, הערעור נדחה.

המערערת תתייצב לריצוי לעבודות שירות, ולשם כך תתייצב אצל הממונה ביום 4.1.15 עד השעה 10:00.

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"ה, 28/12/2014 במעמד הנוכחים.