נוכחים:

ב"כ המערער: עו"ד יוסי כהן

המערער בעצמו

ב"כ המשיבה: עו"ד מור בן אבו

פסק דין

ערעור על החלטת בית משפט קמא שלא להאריך את המועד להישפט. ייאמר מיד, כי על פי שורת הדין, החלטת בית המשפט קמא מבוססת, מנומקת ולכאורה לא היה מקום להתערב בה. אך מלאכתו של בית המשפט אינה מסתיימת כאן, שכן בתיק זה לפנים משורת הדין ונוכח מכלול הנסיבות האישיות והחריגות של המערער, סברתי שיש מקום לבוא לקראתו ולהאריך את המועד להישפט על מנת לאפשר לו את יומו בבית המשפט.

בקובעי זאת, נתתי דעתי בעיקר למצבו הרפואי של בנו, הגם שמרבית המסמכים הם עובר לביצוע הדו"ח ולא לאחריו, למשך תקופת האיחור, לנסיבות ביצוע העבירה ומבלי שנעלם מעיניי עברו התעבורתי אליו הפנתה המאשימה.

החלטתי זו אין בה כדי להוות תקדים למקרים אחרים, שכן כל מקרה הוא מקרה שונה ואל לנו לחשוש מתקדימים שעה שהנסיבות מצדיקות המתקת שורת הדין כפי שמתחייב במקרה זה.

השורה התחתונה היא שאני מקבל את הערעור ומאריך את המועד להישפט.