1

ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט אברהם טטנבאום) מיום 15.10.13 בפ"ל 152-05-13.

כללי

1.         המערער הורשע על יסוד הודאתו בארבע עבירות של נהיגה ברכב מנועי ללא רשיון נהיגה, בשלוש עבירות של נהיגת רכב ללא ביטוח, בעבירה של נהיגה כשתוקף רשיון הרכב פקע בתקופה העולה על שישה חודשים, ובעבירות של הכשלת שוטר ונהיגה בפזיזות. על המערער נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל ובהחלטה מיום 15.10.13 חולטו ערבויות שהפקיד המערער בסכום של 30,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

הערעור

2.         ב"כ המערער טוען כי העונש שהושת על המערער הינו חמור ובלתי מידתי, ובכלל זה אף לא נקבע כי תקוזז התקופה, העולה על חודש ימים, במהלכה היה המערער עצור. כמו כן, נטען כי יש להתחשב בכך שהמערער סובל מבעיות בריאותיות וכי הודה בהזדמנות הראשונה במיוחס לו. חילוט הערבויות וכן מאסר כה ארוך ויש חשש של מעין תחושת נקמה. בדיקת פסיקה אחרת של בית המשפט קמא עצמו מלמדת על ענישה מתונה בהרבה (הציג פסיקה) . אף בעניין נאשמים שנמלטו ונהגו בפזיזות ניתנו עונשים מתונים דווקא בבית המשפט השלום לתעבורה בירושלים (הגיש פסיקה). כמו כן הדגיש מצבו הרפואי של המערער (בעיות כבד).

2

3.         ב"כ המאשימה הדגישה הרישום הפלילי של המערער, ההזדמנויות שקיבל ולא ניצל תוך זלזול גמור בחוק.

דיון

4.         דין הערעור להידחות.

3

            לזכות המערער עומדת הודאתו, שבאה בתחילת ההליך המשפטי. ברם, העבירות המיוחסות לו הינן חמורות. המערער הודה בארבעה אישומים שונים של נהיגה בארבעה מועדים נפרדים בארבעה רכבים שונים, וכל זאת מבלי שהוציא רשיון נהיגה מעולם. בנסיבות אלה, לא היה גם ביטוח תקף לגביו, שכן אין לו רשיון נהיגה כחוק. באחד האישומים, המערער אף נהג ברכב שלא היה לו רשיון רכב (טסט). יתרה מזו, באחד האישומים, המערער אף הגדיל לעשות וכשנעצר על ידי השוטרים, פתח בנסיעה פרועה ונמלט מהמקום, עד שתקר בגלגל הרכב גרם לו לעצור. המערער, שנעצר לאחר כל אירוע בנפרד, לא נרתע מלשוב ולנהוג ללא רשיון ולעבור על החוק שוב ושוב בתוך פרק זמן קצר של כחודשיים, ואף ניסה להימלט ממתן הדין על מעשיו. לא זו אף זו, המערער קיבל הזדמנות מבית המשפט בטרם נגזר עונשו, וגם בה לא עמד והפר אותה הפרה בוטה. בית משפט קמא שחרר את המערער ממעצרו במטרה שיוציא רשיון נהיגה ואף שלח אותו לממונה על עבודות השירות, על מנת לבדוק התאמתו לעבודות שירות אם יוציא את רשיון הנהיגה, כפי שהתחייב. במסגרת זו, הפקיד המערער ערבות עצמית והמציא שני ערבים, והבטיח כי ימנע מנהיגה, לאחר שבית המשפט הזהיר אותו ואת ערביו, כי אם יפר המערער את התחייבותו - תחולט הערבות. ברם, גם בכך לא היה כדי להרתיע את המערער או לדרבנו לציית לחוק, והלה נעצר לאחר שחלף פחות מחודש מעת ששוחרר בערבות, כשהוא נוהג ללא רשיון ומשוחח בטלפון נייד. יתרה מזו, המערער אף ניסה להימלט מהשוטרים שביקשו לעצור אותו בגין דיבור בטלפון נייד בעת נהיגה. המערער גרם למרדף משטרתי שהסתיים בהתנגשות עם ניידת השוטרים, ולאחר שהמערער, שנמלט בריצה מהרכב, נתפס במערה בחצר בית. עונשו של המערער בתיק זה אינו מתיחס לאירוע זה, בגינו נשפט המערער בנפרד ונגזרו עליו עשרה חודשי מאסר. ברם, עולה כי לא זו בלבד שהמערער הפר את התחייבותו לבית המשפט, אלא אף ביצע עבירות נוספות תוך כדי נהיגה ללא רשיון, מבלי שהיתה באותה התחייבות כדי להרתיעו מלעשות כן, והוא אף ניסה פעם נוספת להימלט מאימת הדין על מעשיו, תוך שהוא מסכן את השוטרים שביקשו לעוצרו, וביודעו כי מעשיו יובילו בסופו של דבר לחילוט הערבות שהפקיד. בנסיבות אלה, אין למערער להלין אלא על עצמו בנוגע לחילוט הערבות על ידי בית משפט קמא, שנעשה כסנקציה ידועה מראש בגין הפרת התחייבותו לבית המשפט, ולא כהחמרה בעונש ההולם את המעשים בהם הודה בתיק דנן. המערער, שביצע, כאמור, ארבע עבירות של נהיגה ללא רשיון בתוך חודש וחצי, ללא ביטוח, בארבעה רכבים שונים, כשלאחד מהם גם אין ביטוח רכב, וכשבאחד האירועים אף ניסה להימלט מהשוטרים כשהוא פותח בנהיגה פרועה ומבלי שניתן היה לעוצרו אלא לאחר שאירע תקר באחד הגלגלים - ביטא היטב במעשיו החוזרים והנשנים את זלזולו בהוראות החוק, ואף סיכן את שלום הציבור באופן בוטה. כמו כן, עברו הפלילי של המערער, שאמנם אינו כולל עבירות תעבורה אלא עבירות חמורות של פריצה, גניבה, אחזקת סמים והשתתפות בהתפרעויות, מלמדנו כי כיבוד החוק אינו נר לרגליו וכי גם מאסרים קודמים וממושכים לא הרתיעו אותו מלשוב ולעבור על החוק. במקרה זה אין מקום להקל בעונשו של המערער. לפיכך, דין הערעור להידחות, אך כפוף לניכוי ימי המעצר 28.4.2013 עד 30.5.2013.

ניתן היום, ה באדר א' התשע"ד, 5 בפברואר 2014, במעמד הצדדים.