1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד חיים ארבל

ב"כ המשיבה - עו"ד ניצן שפיר

המערער הופיע

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

בע"פ 3754/91, מדינת ישראל נ' ד"ר קאסם סמחאת, פ"ד מה(5), 798 (14.11.1991), אמר בית המשפט העליון, בין היתר: "בבוא בית המשפט לשקול אם לתת לנאשם רשות לחזור בו מהודייתו לפני גזר הדין, לא די, לדעתי, בבירור השאלה אם ההודיה ניתנה בשעתו מרצונו הטוב והחופשי של הנאשם. סבורני...המטרה האחת והיחידה העומדת ליישום בקשתו היא כי תינתן לו הזדמנות להוכיח את חפותו, כי אז נכון וראוי הוא שלא להכביד במשקלה של אותם "נימוקים מיוחדים" הנדרשים לסעיף 153(א)...".

במקרה שבפנינו, המערער התנהג באופן לא-ראוי - שוב ושוב לא התייצב לדיונים לפני בית משפט קמא - פעם בשל מות חמו, פעם בשל ניתוח לבנו, פעמים אחרות ללא סיבה מוצדקת. הוצאו נגדו צווי הבאה, אבל לאורך כל הדרך היה ברור כי מדובר במי שאיננו מודה באשמה. כך היה בישיבת יום 06.02.14, עת נדחה הדיון להוכחות.

ביום 27.02.14 התייצב בא-כוחו, עו"ד בן-משה, בהיעדרו של המערער. ביקש לחזור בו מהכפירה, הודה בשם המערער ועל סמך אותה הודאה הורשע המערער. בישיבה הבאה, יום 26.03.14, ביקש המערער לפטר את אותו עו"ד אשר הודה בניגוד לרצונו שלו. המערער חזר ואמר שהוא לא רוצה להודות ומבקש לחזור בו מההודאה.

2

בית משפט קמא באותה ישיבה בשל התנהלותו של המערער, אך גם בשל בקשתו לחזור מההודאה, פסק לו למערער הוצאות בסף 3,000 ₪, ובאותה החלטה בעמ' 10 ש' 32 אף הזהיר את המערער ברחל בתך הקטנה, שאם יבקש שוב לחזור מהודאה, שוב ייגזרו הוצאות, גזרו הוצאות - לא תישקל האפשרות.

בסופם של הליכים המערער לא חזר אחרי אותה אזהרה על בקשתו לחזור בו מהודאתו.

נסיבות אלה, כפי שתוארו על-ידִי, בהתחשב בכך שבקשתו לחזור בו מהודאה הייתה עוד לפני מתן גזר הדין, בהינתן סנקציית ההוצאות במידה ויבקש לחזור בו שוב מהודאתו ובעיקר שקיים חשש שמא הודאתו של המערער לא הייתה חופשית ומרצון, הנני מקבל את הערעור, מבטל את פסק דינו של בית משפט קמא והתיק יחזור לניהולו משלב ההוכחות.

כמובן שכל הסנקציות שהוטלו בגזר הדין בטלות.

הוקלדעלידינופרדוידי