1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד חמיד ראיב

ב"כ המשיבה - עו"ד מור

המערער

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

בפניי ערעור אחד על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב יפו (כב' השופטת ש. קריספין) אשר החליטה ביום 19.12.2013 לדחות בקשתו של המערער להאריך מועד להישפט לפי סעיף 230 לחסדפ. מדובר בדוח ברירת משפט על עבירה של מהירות מופרזת 22 קמ"ש מיום 24.3.2013.

כן אותו מותב ביום 12.1.2014 החליט החלטה דומה על עבירה של מהירות מופרזת שנעברה ביום 15.3.2013, מהירות של 24 קמ"ש מעל המותר.

ללא ספק בית משפט קמא בשתי החלטותיו צדק בדחותו את הבקשות, על פי הדין נהג ועל פי הפסיקה שציטט נכון בהחלטתו. הכלל הוא שאין להיעתר לבקשות מעין אלה כאשר אין הסבר של ממש מדוע לא הוגשו במועד למשטרה, וכאשר לא צוינו מהן הסיבות שלא היו תלויות במבקש, שמנעו ממנו להגיש את הבקשות במועד.

2

יחד עם זאת, בנסיבות המקרה בפניי לאחר ששמעתי הסבר מהמערער וגם מהנהג שמוכן לקחת על עצמו אחריות, מר עיסא ערכאן החתום על תצהירים בהם הוא לוקח אחריות, זה שקנה ביום 17.2.2013 את רכבו של המערער בו נעברו העבירות, מצאתי למרות שלא נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט קמא, לקבל את הערעור ולבטל את פסקי הדין בתיקים המ"ש 3687-12-13 ו-המ"ש 3685-12-13 של בית המשפט לתעבורה בתל אביב.

שני התיקים יחזרו לבית משפט קמא על מנת לאפשר הסבת הדוחות על שמו של מר ערכאן. המערער יישא בהוצאות לאוצר המדינה בעבור שני התיקים בסכום של 1,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.

רשמתי לפניי את הודאתו של מר ערכאן שהוא מודה בשני כתבי האישום וכי לא יטען טענת התיישנות במידה ויחלוף הזמן הקבוע בדין.

ניתנה והודעה היום כ"ט שבט תשע"ד, 30/01/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אור ברזק