1

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד דרויש איהאב ממשרד עו"ד מעולואי

ב"כ המשיבה עו"ד עמרי גיל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

בפני ערעור על תיק פ"ל 6875-09-14 מיום 2.2.2015 במסגרתו הורשע המערער בעבירה של אי ציות לשוטר עבירה על תקנה 23 (א) (2) תקנות התעבורה ועל שימוש בטלפון נייד תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה. העונש שגזר בית משפט קמא פסילה בפועל בת חודשיים, פסילה על תנאי שלושה חודשים למשך 3 שנים, קנס על סך 2000 ₪.

בנימוקי הערעור ציין המערער היותו שהמערער קבלן מקצועי ונבצר ממנו להגיע לדיון שנקבע בשל אילוצי עבודה שלא צפה אותם, אביו הגיע לדיון ההוכחות וביקש דחייה, אך בית המשפט לא נעתר. מכאן הערעור שלפני.

בא כוח המשיבה מתנגד לביטול פסק הדין שניתן בהעדר.

על פי העובדות המערער התייצב לדיון בבית משפט קמא ובמעמד ההקראה השיב לבית המשפט בזו הלשון "אני טוען שלא הייתי במקום וגם הרכב לא היה שם אני הייתי בבית באותו הזמן וגם הרכב היה בבית". נוכח כפירה מפורשת זו, נדחה הדיון להוכחות ליום 2.2.15 בשעה 13:00 כשהמערער הוזהר בחובת ההתייצבות, ואם לא יתייצב ניתן יהיה לשמוע עדים בהעדרו בישיבה שנקבעה ולישיבה שתדחה אם תדחה.

2

למועד ההוכחות לא התייצב המערער. התייצב אביו, לא טען לדחיית הדיון על פי הפרוטוקול, אלא טען בזו הלשון "יש לי פה זכון דברים לבן אדם שהרכב נמכר לו ותזמינו את הבן אדם שהרכב נמכר לו גם אם הבן שלי היה מגיע הוא היה מציג את זיכרון הדברים הנאשם הוא הבן שלי". דהיינו, אביו של המערער הגיע עם גרסה חדשה שזכרה לא עלה מפי המערער במעמד ההקראה ולצורך הכפירה. טענת בא כוח המערער היום בדיון כי המערער לא הוא זה שנהג ויש טענות כבדות משקל אלה טענות שנשמעות במסגרת הערעור ולא הועלו במעמד הכפירה. בית המשפט בצדק לא דחה הדיון, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין.