עפ”ת 56385/03/14 – אדי דוידסון נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
||
עפ"ת 56385-03-14 דוידסון נ' מדינת ישראל |
|
01 מאי 2014 |
1
ת.ז 069152445 |
פל"א 194-11-13 |
|
בפני כב' השופט רענן בן-יוסף |
|
|
המערער |
אדי דוידסון |
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל |
||
נוכחים:
המערער הופיע
ב"כ המשיבה - עו"ד כנרת מור
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
המערער הורשע על-פי הודאתו בבית משפט קמר בכך שבין היתר, ביום 13.10.13, נהג כשהוא פסול מלנהוג - פסילה מנהלית של משרד הרישוי
עסקינן במערער יליד 1964 המחזיק רישיון נהיגה משנת 1981, לחובתו למעלה משבעים הרשעות, אין לחובתו הרשעה בעבירה זהה.
בית משפט קמא דחה את עתירת התביעה, בנסיבותיו, להטיל עליו מאסר בפועל, והטיל עליו עונש פסילה בפועל של 11 חודשים, פסילה מותנית, מאסר מותנה וקנס נמוך בסך 2,500 ₪ בלבד.
הערעור הוא על תקופת הפסילה בפועל כאשר המערער מדגיש בערעורו את נסיבותיו האישיות, בהן העובדה שאין הוא יכול לעבוד, הוא בהליכי גירושין, יש עליו משימות של ראיית ילדים ושהוא מטפל בנכי צה"ל.
ההלכה היא, מבית מדרשו של בית המשפט העליון, שאין ערכאת הערעור מתערבת בגזרי דין של הערכאה הדיונית אלא מקום ואלו טועים טעות קיצונית בענישה. ראה למשל ע"פ 10733/08, חנ ג דבלט נ' מדינת ישראל, [תק-על 2011(1), 1995]: "כידוע, הכלל הוא שאין ערכאת הערעור ממירה את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בשיקול דעתה שלה, בכל הנוגע לגובה העונש שנקבע בעניינו של נאשם, זולת בנסיבות חריגות שבהן נפלה בגזר הדין טעות מהותית אשר בולטת על פניה...".
לא אוכל לומר, עם כל הסימפטיה שניתן לחוש לנסיבותיו האישיות של המערער, שבית משפט קמא טעה ולכן לא אוכל להתערב בעונש והערעור נדחה.
2
ניתן והודע היום א' אייר תשע"ד, 01/05/2014 במעמד הנוכחים.
|
רענן בן-יוסף, שופט |
הוקלד על ידי נופר דוידי
![text](https://www.verdicts.co.il/wp-content/themes/verdicts/images/plain_text_icon.gif)