1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד דורון ויגלר

ב"כ המשיבה - עו"ד אלכסנדרה קרא

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

בבית משפט קמא הגיעו הצדדים להסדר טיעון, על-פיו, הורשע הנאשם על-פי הודאתו בכתב אישום שייחס לו אי-מתן זכות קדימה לרכב בניגוד לתקנה 64(א) לת"ת ו-21(ג) לת"ת. כתוצאה מרשלנותו זו של המערער, נגרמה תאונת דרכים. אין מדובר בתאונה או בכתב אישום המחייבים פסילה בפועל כפסילת מינימום.

התביעה וההגנה הגיעו להסדר, על-פיו, יוטל על המערער עונש פסילה בפועל של 30 יום, פסילה מותנית לתקופה מסוימת וקנס בשיעור של 1,200 ₪.

בית משפט קמא תוך התלבטות קבע שהעונש מקל לכל, אך מצא לכבד את הסדר הטיעון בכל הקשור לפסילה בפועל, ומנגד, לא קיבלו לעניין הקנס והטיל על המערער קנס בסך 3,000 ₪. בעניין אחרון זה הערעור.

המדינה איננה מסכימה לערעור, סבורה שבית המשפט, כפי שידוע, איננו חייב לכבד את הסדר הטיעון ואיננו צד לו, ובמקרה זה, אי-כיבוד הסדר הטיעון היה ראוי.

אינני מסכים עם המדינה בעניין זה. יש לבחון את הדברים על-פי הפרספקטיבה שבפס"ד 1958/98 בעניין פלוני, בוודאי ראה פס"ד בעניין פרץ שעוסק בשאלת תגובתה של המדינה בערעור בסיטואציה כזו. פסק דינו של בית משפט קמא חורג מהסדר הטיעון בין הצדדים, כאשר החריגה קטנה ומכאן שמלכתחילה לא היה מקום להתערב בהסדר הטיעון. ממה נפשך. אם הסדר הטיעון חרג באופן קיצוני מהעונש ההולם, אזי מה מצא לו בית משפט קמא לעשות תיקון של 1,800 ₪ בלבד בגזר הדין ולא להתערב בעניינים אחרים?

2

בית משפט קמא קבע בגזר דינו שהעונש חורג ממתחם הענישה ההולם, אך באותו גזר דין לא קבע מהו מתחם הענישה. בית משפט קמא לא בחן את שאלת הקנס במשקפי סעיף 40ג'(א) לחוק העונשין באשר למצבו הכלכלי של הנאשם ולמידת הכנסתו.

התוצאה היא שהנני מקבל את הערעור, רכיב הקנס מגזר דינו של בית משפט קמא מבוטל ובמקומו יהיה על סך של 1,200 ₪ אותם ישלם המערער בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשהראשון שבהם ביום 01.04.15. לא ישלם את הקנס, יישא ב-12 ימי מאסר תמורתם.

הוקלדעלידינופרדוידי